"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גרמניה: יגורשו מהגרים אנטישמיים

יוזמת חקיקה חדשה של מפלגת השלטון במדינה: "מי שדוחה חיים יהודיים או את זכות קיומה של ישראל, אין לו מקום בארצנו"

,עודכן
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל // צילום: איי.פי // קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל // צילום: איי.פי

האנטישמיות בקרב קהילות המהגרים והפליטים המוסלמים בגרמניה ממשיכה להכות הדים: "איחוד השמרנים", המפלגה בראשה עומדת הקנצלרית אנגלה מרקל, עומדת להעלות בבונדטסאג, לפני יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות הנאצים, ב-27 בינואר, הצעת חוק שעוסקתבהגברת המאבק באנטישמיות, השמה דגש על מאבק באנטישמיות בקרב מהגרים ופליטים. טיוטת הצעת החוק קובעת, ש"קבלה ללא הגבלות של חיים יהודיים בגרמניה היא קריטריון לאינטגרציה מוצלחת בגרמניה".

"מי שדוחה חיים יהודיים בגרמניה או את זכות קיומה של ישראל אין לו מקום בארצנו", נאמר בהצעת החוק. ההצעה מבהירה, כי כל זר שמטיף לשנאה אנטישמית יגורש מגרמניה. הצעת החוק מוסיפה, שמדיניות הקליטה ההומניטרית שנקטה ממשלת גרמניה כלפי פליטים מהמזה"ת חיזקה את האנטישמיות, הקיימת כבר בקרב קהילות מהגרים ממדינות ערב והאסלאם.

הצעת החוק כוללת גם גינוי חריף ביותר לתנועת החרם נגד ישראל, ה-BDS, ודורשת מהממשלה וממערכת המשפט לבדוק כיצד ניתן להחיל ענישה ועיצומים על פעילי תנועה זו. הצעת החוק גם דורשת מהרשויות בגרמניה לפעול נגד אפלייתם של אזרחים ישראליים בידי חברות תעופה ערביות, הפועלות בגרמניה. לאחרונה דחה בית משפט גרמניה את תביעתו של אזרח ישראלי נגד חברת התעופה הכוויתית, שסירבה לאפשר לו לטוס עימה מגרמניה למזרח החוק בשל אזרחותו.

נראה, עם זאת, כי בפני יישומו של "חוק גירוש האנטישמים המוסלמים" יעמדו מספר קשיים והגבלות – בעיקר בכל הנוגע לגירושם של קטינים ושל מהגרים או פליטים, שהתחתנו עם בת או בן זוג אירופיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר