"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדיניות התגובה בצומת דרכים

ישראל תידרש להכריע האם לשנות את מדיניותה המרוסנת כלפי רצועת עזה • בשלב זה היא מעדיפה להימנע מלקבל החלטה

, עודכן
ישראל תידרש להכריע האם לשנות את מדיניותה // צילום: דובר צה"ל

אם תימשך הדינמיקה המסלימה של השבועות האחרונים ברצועה, תידרש ישראל להכריע אם לשנות את מדיניותה המרוסנת כלפי הרצועה.

המדיניות הישראלית עד כה נועדה למנוע הסלמה. להגיב על כל ירי או פיגוע, אבל לכוון את התגובה לעבר החמאס - הריבון ברצועה - כדי שיפעל לרסן את הארגונים האחרים. המדיניות הזאת עבדה בהצלחה מאז מבצע צוק איתן: חמאס לא פעל, ואכף מדיניות פסיבית גם על הגורמים האחרים.

השחיקה של השבועות האחרונים, שהחלה בנאום טראמפ ונמשכה בסיכול מנהרת התקיפה של הג'יהאד האיסלאמי (שנהרגו בה 13 פלשתינים), שינתה את המגמה. היקף הירי מהרצועה עלה משמעותית, אמנם לא בהיקף ששיבש את החיים בישובי עוטף עזה והסביבה, ובכל זאת - ירי מכוון לעבר אירוע יום ההולדת של אורון שאול לא יכול להיתפס כעניין מקרי.

לרוב אירועי הירי (כולל שיגור הרקטה שלשום) היו אחראים גורמים קיצוניים מקרב הארגונים הסלפים ברצועה; חמאס פעל ופועל נגדם. לחלק האחר היה אחראי הג'יהאד האיסלאמי; נגדו לחמאס קשה הרבה יותר לפעול.

בשנים האחרונות קיבל חמאס החלטה אסטרטגית לשתף פעולה עם הג'יהאד: לחבק אותו, כדי שלא להיות מאותגר על ידו. במסגרת זאת הוא אפשר לו לחפור מנהרות התקפיות ולהקים מגדלי שמירה בגבול הרצועה. מצד אחד זה נתן לחמאס שקט, מצד שני - הגדיל את הסכנה מצד הג'יהאד, שמונה כיום כ־10 אלפים לוחמים ומחזיק בארסנל מרשים של רקטות ואמצעי לחימה אחרים.

בשבועות האחרונים הפעיל החמאס לחץ כבד על הג'יהאד להימנע מהסלמה; ההצלחה היתה חלקית בלבד. לג'יהאד אינטרסים משלו: ההרוגים שספג במנהרה, הלחץ מפטרונו האיראני לפעול, ומפקדי החטיבות המיליטנטים שלו - שמאסו כנראה בחוסר המעש והחלו לחפש אקשן.

ממילא חייו של הג'יהאד קלים בהרבה: בשונה מהחמאס, הוא לא צריך לדאוג לחיי היומיום ברצועה, ויכול להתמקד במאבק בישראל. המתח הזה גם יקבע את ההמשך; אם חמאס יגבר, תהיה רגיעה. אם הג'יהאד ימשיך לפעול - עלולה להיות הסלמה.

בהמשך לכך תידרש גם ישראל להחליט כיצד לפעול. האם להמשיך לתת בראש רק לחמאס כדי שהוא ייתן בראש לארגונים האחרים, או להתחיל לפעול במישרין מול הג'יהאד. זאת החלטה סבוכה, משום שהיא עלולה להוביל להסלמה - בניגוד מוחלט לאינטרס הישראלי.

כרגע נמנעת ישראל מהחלטה. גם התקיפה החריגה יחסית שבוצעה אתמול, ככל הנראה כנגד מנהרה, היתה מחושבת ותוכננה כך שלא יישברו הכלים. התקווה היא שחמאס ירסן והעסק יירגע, וכך תוכל ישראל להמשיך בסדר העדיפויות שקבעה: להשלים את המכשול התת־קרקעי כדי לשלול מהחמאס והג'יהאד את יכולת המינהור שלהם.

ההחלטה בעזה עוד לא התקבלה, אבל בינתיים נראה שהשמיים מסייעים לישראל: מזג האוויר החורפי ירגיע מן הסתם את העסק, לפחות לסופ"ש. אחריו יחזרו הצדדים לעמדת המוצא - ולאותן הדילמות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר