חוקרים ישראלים מצאו דרך לעכב את התפתחות סרטן הלבלב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו מדוע אחוז קטן מחולי סרטן הלבלב, הסרטן שהביא למותו של סטיב ג'ובס, שורדים הרבה יותר מאחרים. בעקבות התגלית הצליחו החוקרים לפתח טיפול שמעכב משמעותית את התפתחות הגידול האלים, בשלב זה, רק אצל עכברים.

מחקר חדש בהובלתה של פרופ' רונית סצ'י-פאינרו חשף לראשונה הבדלים גנטיים מובהקים בין תאי סרטן הלבלב של שני סוגי החולים. יותר מכך: תרופות המבוססות על התגלית האריכו משמעותית את חייהם של עכברים במודל לסרטן הלבלב.

"סרטן הלבלב הוא מחלה אלימה ביותר", אומרת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

"מתים בתוך חודשים ספורים"

"על אף כל הטיפולים שמציעה הרפואה המודרנית, חולי סרטן לבלב רבים מתים בתוך חודשים ספורים מרגע האבחון ו-75% הולכים לעולמם בתוך שנה. עם זאת, 7 אחוזים מהמאובחנים שורדים חמש שנים ואף יותר. אך עד כה לא היה ידוע מה מייחד את החולים השורדים לעומת כל היתר", אמרה.

בשלב הראשון לקחו החוקרים דגימות תאים מגידולי סרטן הלבלב, ובדקו רמת ביטוי של גנים ושל מיקרו רנ"א, תיארה פרופ' סצ'י-פאינרו. "במרבית המקרים התאימו הממצאים לתמונה קלינית של סרטן אלים: חסר במולקולות רנ"א מסוג microRNA-34a, הידוע כמעכב גנים שמעודדים סרטן, ומנגד רמה גבוהה של האונקוגן Plk1, המאיץ את פעילותם של גידולים סרטניים".

"על מנת לבחון את הקשר בין הממצאים לבין זמן ההישרדות של החולים פנינו לפרופ' איתן רופין, מומחה לביואינפורמטיקה. פרופ' רופין נעזר במאגר הנתונים הענק TCGA - 'אטלס הגנום הסרטני', ויישם עליו אלגוריתמים ייעודיים שפיתח לצורך המשימה. חישוביו העלו, כי אצל חולים ששרדו זמן רב קיים יחס הפוך: רמה גבוהה של מעכב הסרטן microRNA-34a, ורמה נמוכה של האונקוגן Plk1", סיפרה.

בדיקת רקמות

כדי לאשש את מימצאיהם, בדקו החוקרים רקמות שלמות (בניגוד לדגימות של תאים בודדים) מגידולי סרטן הלבלב של חולים שטופלו במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שכבר ידוע כמה זמן הם שרדו עם המחלה. ברקמות אלו נבחנו הרמות של microRNA-34a מצד אחד, ושל האונקוגן Plk1 מצד שני. ואכן, גם הפעם נמצא יחס הפוך בין הרמות של שניהם אצל החולים 'הרגילים' מול 'השורדים'.

עכשיו נותרה לפני החוקרים השאלה הקריטית ביותר: האם הגילוי החדש יכול לסייע בעיכוב הסרטן ובהארכת חיי החולים? כדי לבחון זאת, הם ייצרו נשאי תרופות זעירים - ננו-חלקיקים עשויים מפולימרים, שמתפרקים ומשחררים את החומר האצור בתוכם בהשפעת אנזים ספציפי שנמצא באתר הסרטן.

בתוך הנשאים הם ארזו microRNA-34a (המצוי בחסר אצל החולים שנפטרים מוקדם), ולצדו (siRNA (small interfering RNA שמשתיק את האונקוגן .Plk1 התוצר הוזרק לעכברים במודל לסרטן הלבלב, והתוצאות היו מבטיחות: כששני החומרים השתחררו יחד באתר הגידול, הם פעלו באופן סינרגיסטי, עיכבו את התקדמות הסרטן, והאריכו משמעותית את חיי העכברים. למעשה, כעבור 45 יום, הטיפול המשולב עיכב את גדילת הגידול הסרטני ב-96%.

תשתית למחקרים שיניבו מזור

"אנחנו מאמינים שהתגלית שלנו עשויה לשמש בסיס לפיתוח עתידי של קוקטייל תרופות יעיל, שיאריך את חייהם של חולים בסרטן לבלב אלים", סיכמה פרופ' סצ'י-פאינרו, "יותר מכך - העקרונות שחשפנו במחקר עשויים להוות תשתית למחקרים שיניבו תרופות גם לסוגי סרטן אלימים נוספים".

במחקר השתתפו הדוקטורנטית לביולוגיה הדס גבורי והכימאי ד"ר שי אליהו, מקבוצת המחקר הרב-תחומית של פרופ' סצ'י-פאינרו באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פעולה עם פרופ' איתן רופין מאוניברסיטת מרילנד, פרופ' גליה בלום מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' איריס ברשק וד"ר טליה גולן מהמרכז הרפואי שיבא. המאמר מתפרסם היום (02.01.18) בכתב העת Nature Communications.