"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העבירה: נהיגה בחוסר זהירות

שולחים מסרים תוך כדי נהיגה? התקבלה הודעה חדשה: 2017 מסתמנת כשנה שבה הנהג הישראלי פשוט הפסיק להסתכל על הכביש • לא פחות מ־106 אלף דו"חות נרשמו על שימוש בטלפון בעת נהיגה • סיכום שנתי מעורר דאגה

,עודכן
ידיים על ההגה // צילום: GettyImages

שנת 2017 מאופיינת באגף התנועה כשנה שבה נהגים נהגו בלי להסתכל על הכביש. אף שנהגי ישראל מודעים היטב לסכנות שנגרמות כתוצאה מהיסח הדעת, רבים מהם פועלים באופן לא זהיר ומסכנים את חייהם ואת חיי הנהגים האחרים.

מנתוני המשטרה עולה כי בשנת 2017 רשמו שוטרי אגף התנועה כ־8,000 דו"חות שסעיף העבירה שלהם היה "נהיגה בחוסר זהירות" כתוצאה מהסטת המבט של הנהג מהכביש לעבר הטלפון הנייד. מדובר בעלייה של 63% מהתקופה המקבילה אשתקד.

במהלך השנה נרשמה עלייה של 32% ביחס לאשתקד גם בדו"חות על השימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה: השנה נרשמו יותר מ־106 אלף דו"חות, לעומת כ־80 אלף בשנת 2016.

באחרונה חידדו באגף התנועה את ההנחיה לשוטרים להתמקד בעבירת "נהיגה בחוסר זהירות", שכן נהגים רבים משתמשים עדיין בטלפון הנייד בזמן נהיגה. כדי לתת דו"ח על שימוש בטלפון בזמן נהיגה העבירה צריכה להיות מתועדת - אולם נהיגה בחוסר זהירות אינה מחייבת תיעוד.

בשנת 2017 גם נרשמה עלייה של 54% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד בגין עבירה של אי־מתן זכות קדימה להולכי רגל.

100 מטרים "על עיוור"

במשטרה מציינים כי תופעות הלוואי של הסטת המבט לעבר הטלפון הנייד בזמן נהיגה הן בלימה פתאומית ובלימה ללא סיבה, וכן נסיעה בנתיב במהירות נמוכה בעוד מבטו של הנהג עולה ויורד. "הברכיים של הנהגים הפכו לדיבורית החדשה", אומרים במשטרה, "נהגים רבים מניחים את הנייד על הברכיים, מסמסים תוך כדי נהיגה, שולחים ומקבלים אי־מיילים". לדברי קצין משטרה בכיר, כל נהג שנוסע במהירות של 100 קמ"ש ושולח סמס, מסיט את מבטו מהכביש למשך 3 שניות בממוצע ועשוי לחלוף על פני כ־100 מטרים.

יש לציין כי על פי תקנות התעבורה, נהג חייב להחזיק את ההגה בשתי ידיו, אלא אם כן נדרשת פעולה כלשהי לצורך הבטחת פעולתו התקינה של הרכב. העונש בגין שימוש בטלפון בזמן נהיגה הוא קנס בסך 1,500 שקלים והפחתה של ארבע נקודות.

לאור חומרת העבירה והסכנה הצפויה ממנה, הקנס צפוי לגדול ב־500 שקלים נוספים. הקנס על עבירות נהיגה בחוסר זהירות עומד על 500 שקלים והפחתה של 6 נקודות. במשטרה סבורים שיש להעלות את הקנס גם בגין עבירה זו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר