ערב מצוין תל אביב: ההופעות ששמו את ישראל במפה

חצי שעה לאחר פתיחת השערים ושש שעות לפני תחילת ההופעה עצמה, ה"שורות הראשונות" בירכתי הבמה הענקית כבר אוכלסו במאות מעריצים נרגשים שלא האמינו שהיום הזה באמת הגיע. לא מחיר הכרטיס שעשה חור בכיס, לא הצפיפות, לא החום התל אביבי של אמצע יולי ולא הזיעה שניגרה מהרכות, הדביקה את החולצות ועקצצה בקרקפות, הסירו את החיוכים מהפנים, שעם תחילת ההופעה גם עוטרו בדמעות. 17 שנה מאז הביקור האחרון של הלהקה בארץ, חמישה חודשים לאחר ההכרזה הרשמית על בואה וחצי שנה מאז פרוץ השמועות בדבר החלום הזה, זה באמת קרה. הלהקה החשובה בעולם הגיעה לפארק הירקון, והתברר שכל ההכנות והציפיות שבעולם לא באמת יכלו להכין אותנו למערבולת האמוציונלית שלקחנו בה חלק.

זה באמת קרה. רדיוהד בפארק הירקון // צילום: אריאל אפרון

מדובר כמובן בהופעה ההיסטורית של רדיוהד, שגם לוותה ברעש תקשורתי בינלאומי חסר תקדים להופעה בישראל, בחסות רוג'ר ווטרס יקירנו ותומכי החרם על ישראל. אבל היתה זו רק הופעה אחת בצונאמי של הופעות בינלאומיות שמילאו את הפארקים והאולמות של ישראל לכל אורך 2017.

השכר נפרץ בשנה שעברה, עם אלטון ג'ון, כריס קורנל ז"ל, דיי אנטוורד, כימיכל בראדרס, אליס קופר, טיים אימפלה, אביצ'י, סנטנה, הסקורפיונס (שיחזרו אלינו גם ב-2018), ואפילו מגעים מתקדמים להביא את ביונסה לפארק הירקון. אך עם כל הכבוד לאלטון וסנטנה, שנת 2017 הוכיחה שמדובר היה רק בטפטוף.

עם כניסת "טיקטמאסטר" העולמית לישראל, הרפתקה ראשונה בפארק הירקון של חברת ההפקות המתפתחת בצעדי ענק "נרנג'ה" שהביאה לארץ את רדיוהד, וההבנה שהישראלים מוכנים לשלם כמה שצריך כדי לראות את אירוסמית' וג'סטין ביבר ליד הבית, נרשמה כמות שיא של הופעות בינלאומיות, ואם לא די בזה – נרשמו גם כמה רגעים שיחקקו בזיכרוננו לנצח, עם משמעות היסטורית של ממש.

על מנת לחדד את נקודת המפנה המשמעותית של השנה החולפת, להלן נתון מרשים במיוחד: שניים מתוך שלושת הטורים המצליחים ביותר בעולם בחצי הראשון של 2017 עפ"י Pollstar.com, עברו גם בישראל – גאנז אנד רוזס (מקום ראשון) וג'סטין ביבר (מקום שלישי). מבט רחב יותר מגלה שעוד שניים מסיבובי ההופעות המצליחים של השנה כללו גם אותנו: להקת טייק דאת (מקום 13) ובריטני ספירס (מקום 34). ואם כל זה לא מספיק, גם היו 

כבר בשבועות הקרובים יבקרו אותנו הג'זיסט ריי ג'לאטו, הקומיקאי כריס רוק, ג'ים ג'פריס יחזור לתל אביב וגם להקת ה-Kooks, לשתי הופעות סולד אאוט בבארבי. אך רגע לפני שנשטף בגל האמנים הבינלאומיים של 2018, זה הזמן לציין מספר רגעים משמעותיים במיוחד בשנה החולפת ש"שמו אותנו במפה", בתקווה לתמיד.

• למצעד ההופעות הטובות והגרועות של השנה

סיבוב ההופעות המצליח בעולם - גם אצלנו. גאנז אנד רוזס בפארק הירקון // צילום: קוקו

צונאמי לטיני

פעם נהגנו לומר שאמנים בינלאומיים מגיעים לכאן רק בגיל השלישי, כשהם מחזיקים על אדים, רחוק משיא הצלחתם. שנת 2017 סימנה נקודת מפנה רצינית גם בתחום הזה. אמנם להקות כמו קאלצ'ר קלאב, פט שופ בויז, הפריטנדרס וטירס פור פירס הגיעו כדי להגשים חלום רחוק לכמה מילדי האייטיז שמזמן הפכו להורים, אך אמנים צעירים כמו אוסקר אנד דה וולף, קייגו ודה צ'יינסמוקרס איזנו את ההיצע עבור מי שחי את מצעדי הפופ העכשוויים.

סממן ססגוני נוסף להיות ישראל עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לטרנדים מוזיקליים בעולם, הוא הכמות המכובדת של אמנים לטיניים ואמני רגאטון שביקרו אותנו השנה. בשנה בה Despacito שבר שיאים עם 4.5 מיליארד צפיות ביוטיוב, אין אלא להצדיע לחברות ההפקה בישראל שהביאו אלינו את דדי יאנקי, שתרם להצלחת הלהיט הענק של לואיס פונסי, ואת כוכבי השעה הלטיניים מאלומה, ג'יי באלווין, ניקי ג'אם, ווילי וויליאם ופארוקו. גם וויסין היה אמור להגיע, ולסגור פאזל רגאטוני מושלם, אך הופעתו נדחתה למרץ 2018. לחובבי הפופ הלטיני עדיין יש למה לחכות.

עם האצבע על הדופק. מאלומה בישראל // צילום: קוקו

מבטלים את המבטלים

הביטול של לורד נתן טעם מר בסופה של שנה נהדרת, אבל יש לזכור שזו טיפה בים. פעם, כל הכרזה על הופעה בינלאומית בארץ זכתה לתגובות צוננות נוסח "אם לא תהיה מלחמה בקיץ" או "אם הוא לא יבטל בגלל החרם על ישראל". ובכן, בנוסף לכמות חסרת התקדים של אמנים שביקרו את ישראל השנה, אפשר לסמן את שנת 2017 גם כנקודת מפנה בכל הנוגע לביטולים. 

אם לוקחים בחשבון גם מחזות זמר בינלאומיים, הופעות סטנדאפ והצגות נודדות, אפשר להתגאות בכשלוש הופעות בינלאומיות בישראל מדי שבוע, בממוצע. בחודש דצמבר בלבד לדוגמה, שנחשב לחלש יחסית, הופיעו בארץ קייגו, הולי פאק, בריאן אדמס, הטרמלוס (יחד עם מרמלדה, סטיב אליס וואניטי פייר), סליפ פארטי פיפל, הקסם של בואנה ויסטה ואמש הופיע בתל אביב גם ג'רי סיינפלד.

לעומת זאת, הביטולים לעומת שנים קודמות זניחים, ואת כמות הביטולים מטעמים פוליטיים מובהקים אפשר לספור על כף יד אחת. נטלי אימברוליה ביטלה את הופעתה הצפויה בינואר השנה, ככל הנראה בעקבות לחץ מארגונים פוליטיים. מקלמור וריאן לואיס ביטלו הופעתם בלייב פארק בשל "בעיות בלוח הזמנים" ומאותה סיבה ביטל גם הראפר המצליח ליל וויין. חובבי ההיפ-הופ הם המפסידים העיקריים של הביטולים השנה, לאחר שגם הראפר פיוצ'ר ביטל, על אף מכירות נאות של למעלה מ-6,000 כרטיסים תוך זמן קצר, וטיילר דה קריאטור ביטל את כל סיבוב ההופעות האירופאי שלו, שכלל גם שתי הופעות סולד אאוט במועדון הבארבי.

נסתדר גם בלעדייך. לורד // צילום: AFP

ווטרס מתחת לגשר

שתי תגובות של אמנים בינלאומיים העמידו את רוג'ר ווטרס ותנועת ה-BDS  במקום, שלא נאמר הביאו להם כאפות מצלצלות מול כל העולם.

הדוגמה המענגת הראשונה קשורה בהופעה של רדיוהד, שתיזכר כאירוע היסטורי בזכות מספר דברים. מעבר לכך שמדובר היה בהופעה שסגרה את הטור הבינלאומי של הלהקה ושהיתה זו ההופעה הארוכה ביותר של רדיוהד מזה 11 שנים, היתה זו גם הופעה אמוציונלית מאד, ולא מהסיבות הרדיוהדיות המוכרות.

אמנם, התרגלנו לדרישות ביטולי הופעות בישראל של רוג'ר ווטרס יקירנו וארגונים אנטי-ישראליים, מאמנים בינלאומיים שלא להגיע לארץ, דרישות שבמקרים רבים נותרו ללא מענה או שזכו לבוז, אך לצערנו הן גם לא פעם השיגו את מטרתן, דוגמת לורד. לא כך במקרה של רדיוהד, שהכניסו לווטרס מסובבת שהעמידה אותו ואת כל חמישים האמנים שחתמו על הדרישה לביטול ההופעה של הלהקה בישראל במקום.

"ההנחה כי אנחנו לא מבינים כלום בנושא, וסתם לזרוק מילים כמו 'אפרטהייד' לאוויר, זה פשוט דפוק. זה בזבוז של אנרגיה. בזבוז של אנרגיה שהייתה יכולה להיות מנוצלת באופן חיובי יותר. כל זה יוצר ריחוק. אתם לא מקרבים בין אנשים, ואתם לא מעודדים על ידי כך דיאלוג והבנה", אמר סולן רדיוהד תום יורק בתגובה ראשונה בריאיון למגזין "רולינג סטון".

קריאות של תומכי BDS בהופעת הלהקה בסקוטלנד להחרים את הופעתה בישראל, גררו תגובה נזעמת מיורק, שקרא להם מעל הבמה "אנשים מחורבנים" ואף הפנה כלפיהם אצבע משולשת.

לציוץ של קן לואץ' בנושא, הגיב יורק: "אנחנו לא תומכים בנתניהו יותר מאשר אנחנו תומכים בטראמפ, אבל אנחנו עדיין מנגנים באמריקה. מוזיקה אמורה לחצות גבולות ולא לבנות אותם".

לקראת סוף ההופעה עצמה, יורק התייחס במשפט אחד לטירוף שקדם לאירוע: "הרבה נאמר על הערב הזה, אבל בסופו של דבר בסך הכל ניגנו קצת מוזיקה". היה זה לאחר שהוא הודה "לכל ה-47 אלף שאתם", כמות אדירה של קהל בישראל ללהקה הכי לא מיינסטרימית שהופיעה בפארק הירקון, אולי אי-פעם. ההערכה והאהבה ההדדיים שעמדו באוויר לאורך שעתיים ועשרים דקות, הן בגלל הציפייה בת 17 השנה לשובה של הלהקה החשובה בעולם לארצנו, והן בגלל המלחמה הפוליטית שליוותה את הגעת הלהקה לתל אביב, הפכו את ההופעה המדהימה ממילא, לחוויה שקשה להסביר במילים. זה לא מנע מ-47 אלף איש לנסות לעשות את זה במשך ימים רבים לאחר מכן ברשתות החברתיות.

בנובמבר, היה זה ניק קייב שהביע את דעתו בנושא. "אני כאן בגלל ה-BDS", אמר נסיך האופל בבוקר ה-19.11, במסיבת עיתונאים שכינס לרגל סיום סיבוב ההופעות המצליח שלו באירופה וגם כדי לתמוך רשמית בישראל ובקהל הישראלי, שחיכה לחזרתו של ניק קייב לישראל כעשרים שנה. הדברים שאמרו הוא ויורק הדהדו בכל רחבי העולם ואנחנו זכינו לכמה מההופעות הטובות ביותר שנצפו בארצנו.

ביקר אותנו בגלל ה-BDS. ניק קייב בהיכל מנורה מבטחים // צילום: קוקו

עוד היסטוריה במצדה

כמו עשרות מיליוני המעריצים של ז'אן מישל ז'אר בצרפת, רוסיה, ארה"ב ומצרים, גם אנחנו זכינו למופע ראווה ענק של האמן שנחשב לאחד מהמצליחים בהיסטוריה. אמנם, למופע במצדה, שבא להעלות את המודעות למצבו של ים המלח, הגיעו רק 6,000 אנשים, לעומת ה-3.5 מיליון שצפו במופע ההיסטורי של ז'אר במוסקבה, למשל, אך אין זה אומר שהמופע בישראל נפל מהופעות הענק החד-פעמיות שהפיק במקומות אחרים בעולם.

עוד בטרם התחיל המופע, ניתן היה להתרשם מגודל במה וכמות ציוד אדירים, מסכים זזים, וידאו ארט מרשים וכמובן – התפאורה הכי יפה שכל מופע יכול לבקש. אבל מרגע שהתחיל המופע עצמו, כל מאות טונות הציוד שייבא האמן הצרפתי לארץ התגמדו לעומת הסאונד החד, שכמותו לא נשמע בישראל מעולם, באחריות. במשך שעתיים הגיש סנדק המוזיקה האלקטרונית לקהל הישראלי שעתיים בלתי נשכחות של ווליום אדיר ואיכות צליל רדיקאלית, שהצדיקו את המסע למצדה, ועבור לא מעטים – הצדיקו את הטיסה לישראל, כדי לקחת חלק במופע החד-פעמי בהחלט הזה.

אגב היסטוריה בישראל – הופעה צנועה בהרבה, של הרכב הג'אז באד פלאס במסגרת פסטיבל הג'אז בירושלים, תרשם בספרי ההיסטוריה בזכות הפעם האחרונה בה נצפה הטריו בהרכב המקורי. בינואר יוחלף הפסנתרן אית'ן אייברסון שימשיך לקריירת סולו. הקהל הישראלי זכה לא רק להופעה נהדרת נוספת של הטריו בישראל, אלא גם לקחת חלק באירוע מכונן עבור אחד מהרכבי הג'אז החשובים והמצליחים של המאה ה-21.

מופע ראוותני של סנדק המוזיקה האלקטרונית. ז'אן מישל ז'אר במצדה // צילום: קוקו

The Block Festival

לא רק הופעות רוק ופופ עשו לנו טוב השנה, גם שורה בלתי פוסקת של דיג'יים מהשורה הראשונה כיבדו אותנו בנוכחותם, במיוחד במסגרת פסטיבלים בינלאומיים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף של הבליין המקומי. לפסטיבלים המקומיים דוגמת תל אביב ווליום (TAV), שיחזור בינואר הקרוב עם כנסים ומסיבות בכל רחבי העיר, ולפסטיבלים הבינלאומיים Tomorrowland ו-Life in Color, שחזרו למחוזותינו בפעם השנייה והשלישית בהתאמה, הצטרף השנה גם DGTL, שכבר נודע כי יחזור במהדורה מורחבת לפארק הירקון בשנה הבאה בעקבות ההצלחה הגדולה.

אבל אף אחד מהפסטיבלים הבינלאומיים הללו לא הצליח לרגש את הקהל המקומי כפי שהפסטיבל הראשון של מועדון הבלוק בתל אביב הצליח לעשות. במשך שלושה ימים רצופים, בלי שניה של הפסקה, עם 50 דיג'יים, מהם 25 בינלאומיים, ובהם לא מעט כאלה שמובילים את הסצנה האלקטרונית בשנים האחרונות מברלין ועד איביזה (דיקסון, ריצ'י הוטין, בן קלוק), שבר המועדון התל אביבי כל שיא אפשרי של ציפייה מפסטיבל אלקטרוני בישראל. אלפי האנשים, חלקם שכרו דירות וחדרים בקרבת התחנה המרכזית ולא מעט מהם ביקרו את המקום שלוש או ארבע פעמים עם הפסקות שינה מדודות בין לבין, לא ישכחו את האירוע המופתי הזה, שגם נוהל ביד אמן. כל שנותר הוא לקוות לשידור חוזר של הפסטיבל בשנה הבאה.

שלושה ימים של קלאבינג ללא הפסקה. פסטיבל הבלוק הראשון // פוסטר האירוע

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו