"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עברת תור בסופר? אתה תגיע מאוחר יותר לקופה

מחקר של בית הספר לעסקים באוניברסיטת הרווארד קובע באופן חד משמעי את מה שלא רצינו לשמוע • התור שליד לא נע יותר מהר • תסמונת האדם האחרון בתור שמשבשת לנו את ההחלטות הרציונאליות וגורמת לנו בסוף לחכות יותר

,עודכן
צילום: אורן בן חקון // אל תעברו תור

מחקר שנערך על ידי בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד מצא כי לקבוצה גדולה מאד של אנשים יש קושי ממשי להיות אחרונים בתור בסופר. החוקרים בחנו את מידת הסבלנות של קונים וגילו כי במקרה שאדם מגיע והוא האחרון בתור יש לו סיכויים של פי ארבעה להתייאש לוותר על הקנייה (במקרה של קנייה קטנה מאד) וללכת וסיכויים של פי שניים לעבור תור.

כל זאת למרות שמבחינה סטטיסטית טהורה גילו החוקרים כי מעבר תור יאריך את זמן השהות עד הקופה ב10 אחוז ומעבר של 2 תורים יגרום לכך שבממוצע תגיע לקופה 67% מאוחר יותר ביחס לתור הראשון שלך.

"זה ממש שיגע אותנו, בני אדם כבר חיכו בתור ובכל זאת עברו לתור אחר בגלל רצון להתקדם גם אם הניסיון שלהם אומר שככה בסוף הם יחכו יותר. פשוט יש משהו בלהיות אחרון וזה משפיע בעוצמה על 20 אחוז מבני האדם. כלומר ההתנהגות שלנו בחיים מתעצבת לא בהכרח על פי הרווח הממשי אלא על פי איך שאנחנו מרגישים" אומר ראין ביואל, ראש צוות החוקרים שבחן את התופעה וכימת אותה מבחינה סטטיסטית.

המתנה לקופה בסופר// צילום: משה שי

החוקר עבד במחקר עם צוות גדול של כלכלנים על מה שמכונה בעגה המקצועית כ"סלידה מהמקומות האחרונים". מדובר בתופעה שקיימת בחברות בקרב האנשים שמרווחים בהם הכי פחות או בקרב קבוצות חברתיות טובות בקרב אלו שבתחתית המדרג החברתי בקבוצה הזו. הוא גילה כי אנשים אלו יחושו חוסר נוחות גם אם מבחינה אמיתית וביחס למספרים הגדולים בחברה לאנשים האלו יש משכורת יפה או מעמד חברתי טוב כיון שקבוצת היחס שלהם נמצאת גבוה במדרג.

ביאול יצר משחק מדמה מציאות של תור בסופר בו אנשים התבקשו לחכות בתור וירטואלי במשך כחמש דקות. בפועל, התור שהאנשים היו צריכים לחכות היה של דקה אחת בלבד אולם הם הועמדו תמיד בסוף התור והייתה להם אפשרות או לעבור תור או לעזוב בכלל. התוצאות הראו כי 20 אחוז מהאנשים פשוט עבור תור וחיכו מההתחלה כשהם בעצם מפסידים בכך זמן.

"אנו מקבלים החלטות לפעמים לא על פי מספיק נתונים", אמר החוקר. "למשל, נעמוד בתור קצר אבל נעזוב אותו אם נרגיש שהתור השני נע מהר יותר וזאת ללא שום סימוכין. אתם פשוט לא מרגישים טוב בתור שלכם כי אתם אחרונים וזה משבש את שיקול הדעת שלכם. אני מייעץ למי שאחרון בתור פשוט לנהל שיחה עם האדם לפניו וזה יעודד אותו ויעלה לו את מצב הרוח".

עוד ציין החוקר, "תחושת האומללות בתור קיימת לזמן קצר ואם תחזיקו מעמד תתגברו עליה ואפילו תשיגו כך הישג". היבט נוסף של המחקר קשור לתורי המתנה בטלפון. החוקר ממליץ לחברות שירותים לייצר מצג לפיו האדם אינו אחרון בתור אלא יש 5 מוקדים שאחד מהם ייענה לו מיד כשהוא יתפנה. "אל תגידו לאדם שהוא אחרון אלא תמסרו לו את הידע באופן מעודד. ככה אנשים יישארו יותר זמן על הקו ולא יכעסו" הוא אומר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר