"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח טאוב: "השכר עולה, האבטלה בשפל היסטורי"

הדו"ח מצביע על מגמה חיובית במשק הישראלי של שילוב אוכלוסיות נוספות בעבודה • כך, למשל, שיעור החרדיות העובדות נאמד ב־73%

,עודכן
שיפור ברמת המחירים // צילום: אורן בן חקון

השנה החולפת התאפיינה בעלייהבשיעור התעסוקהובשכר הריאלי, לצד ירידהבשיעור האבטלה- שנמצא בשפל היסטורי. עם זאת, הצמיחה לנפש נמוכה ביחס למדינות אחרות ופריון העבודה אינו צומח.

החוקרים מציינים כי "הגידול בשיעור התעסוקה, לצד העלייה בשכר הריאלי הממוצע, הובילו לעלייה מרשימה בהיקפי הצריכה בשנים האחרונות ולעלייה ברמת החיים. חלקים רחבים בשוק העבודה מתאפיינים עדיין בפריון עבודה ובשכר נמוכים. על אף השיפור בתחום, רמת המחירים בישראל עדיין בין הגבוהות במדינות ה־OECD".

גלעד ברנד, אחד החוקרים ומחברי הדו"ח, אמר כי "אין תשובה אחת חד־משמעית" לשאלה איך מעלים את הפריון בישראל. לדבריו, "הפריון הוא מעין קופסא שחורה ואחד הנושאים שכלכלנים יודעים עליהם מעט יחסית. מהמחקר הכלכלי אפשר להצביע על כמה גורמים חשובים שכדאי לקובעי המדיניות להתייחס אליהם, ובהם שיפור הרגולציה. לפי מדדים בינלאומיים, ישראל 'מצטיינת' ברגולציה עודפת והיקף הסחר בישראל נמוך יחסית. יתרה מזו, ההון האנושי יכול להשתפר באופן מהותי".

מהדו"ח עולה גם כי חלה עלייה מרשימה בשיעורי התעסוקה של חרדיות וחרדים. בין 2008 ל־2013 עלו שיעורי התעסוקה של חרדיות ל־73% ושיעורי התעסוקה של חרדים ל־36%. העלייה המשמעותית ביותר חלה בקרב נשים וגברים מהזרם החסידי. ד"ר איתן רגב, שחיבר את הפרק על האוכלוסייה החרדית, אמר כי "ממצאי המחקר מלמדים כי הגורם המשפיע ביותר על רמת התעסוקה של צעירים חרדים הוא עצם ההחלטה לצאת לעבוד. כלומר, במשק בתעסוקה מלאה מי שמעוניין לעבוד לרוב ימצא עבודה, אך הבחירה הזו מושפעת כמובן מכושר ההשתכרות של הצעירים החרדים - שהוא לרוב נמוך מאוד עקב אי־למידת תוכני ליבה בתיכון. בבואם לבחור בין אורח חיים תורני תוך הסתייעות בתמיכות, לבין השתלבות בשוק העבודה, יש חשיבות גבוהה מאוד לעובדה שהשכר המצפה להם בשוק העבודה הוא נמוך".

בתוך כך, חברת ההשקעות קרדיט סוויס פרסמה אתמול את התחזית הכלכלית שלה על ישראל לרבעון הראשון של שנת 2018, שבו היא צופה כי ישראל תמשיך להציג צמיחה יציבה בתמ"ג הריאלי. נמרוד מבורך, כותב הדו"ח ואנליסט המחקר של קרדיט סוויס, מציין כי "הגידול הרציף בתמ"ג הריאלי של ישראל קפץ ברבעון השלישי על רקע הוצאות משקי הבית והיצוא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר