התגעגעתם? ואן דאם חוזר לחיינו

לז'אן קלוד ואן דאם יש סדרה חדשה. פעם, אבל ממש פעם, משהו כמו לפני יותר מעשרים שנה, הוא היה כוכב הפעולה האהוב בישראל. תגלית של הבמאי והמפיק הישראלי מנחם גולן, שזיהה את הפוטנציאל בשרירן הבלגי. אבל מאז הוא נעלם, כוכבים באו והלכו, והוא נשאר זיכרון ישן. לפני כמה שנים הוא צילם סרט שהיה מלא בהומור עצמי ובו הוא צחק על עצמו ועל הבחירות שלו בקריירה. והנה, עתה עולה בתקופת החגים בארה"ב סדרה חדשה בכיכובו שעובדת על אותו השטאנץ.

ואן דאם חוזר להיות ואן דאם אבל עם טוויסט ששם אותו ללעג. מתברר שאחרי שהוא פרש ממשחק, הוא הפך לסוג של ג'יימס בונד שמחסל אנשים רעים, כאשר הכסות שלו היא משחק בסרטים סוג ג' בבולגריה ובמזרח אירופה שהולכים ישר ל־VOD. הפוך על הפוך על הפוך. הסדרה היא הפקה של הענקית אמזון בניסיון להגדיל את הנתח הטלוויזיוני שלה במלחמה מול נטפליקס האימתנית. אף על פי שטרם הצליחה להפציץ בתוכניות שהן חובת צפייה, הרי ברור שבצוותא עם גוגל ופייסבוק, העתיד של הטלוויזיה משתנה מול עינינו. הפיילוט של הסדרה כתוב טוב, משעשע למדי ומלא בסצנות אקשן שמזכירות ימים יפים מפעם, ובעיקר מלא במודעות עצמית שאופיינית לז'אנר הזה.

ואן דאם כבר לא מצליח לבצע את הפישוק המפורסם שלו כי נתפס לו הגב, וגם הכושר הגופני לא מה שהיה פעם, והשטיק הזה חוזר על עצמו לאורך כל הפרק הראשון. הפרק השני כבר פחות החזיק מעמד, והשלישי קרטע. האם אני אתן לסדרה הזו עוד צ'אנס בהמשך? נראה שכן אבל לבטח לא מדובר בצפיית חובה. במהלך הפרק הראשון אומר ואן דאם: "כנראה לא הייתי צריך לבצע קאמבק", משפט שמרגיש יותר הזמנה למבקרי הטלוויזיה מאשר כל דבר אחר. לעיתים הנוסטלגיה לא מספיקה, אבל אין ספק שחובבי הז'אנר ייהנו למדי. רגע לפני שהתוכניות הגדולות והחשובות של הרשתות הגדולות (יש שיגידו המיושנות) בארה"ב חוזרות לעונות חדשות, נסתפק כרגע במה שיש.

***

"ארץ נהדרת" מתגבשת בעונה הזו פחות כתוכנית נשכנית שמרסקת כל מה שזז, אלא כזו שבכישרון רב של כותביה מצליחה לזהות את רוח התקופה. הנובורישים שרואים במספר הילדים שלהם סימן לעושר, הזיהוי של הדמויות בחברה הישראלית (אמסלם, ביטן, אלדד יניב ושני הטאלנטים של קשת ברקו ואופירה) ואמש המערכון המשעשע על קבוצות הזיכרון והנוסטלגיה שכבשו את הפייסבוק הישראלי אך מעבר לזה, את הישראליות כולה מגבעתיים ועד מטולה. נכון שבקרבות הרייטינג "ארץ" נלחמת קשה מול יריבות עיקשות וזכתה לשינוי ימים, אבל העונה הזו מוכיחה שלחברים יש עדיין מה למכור.

***

ואם כבר אופירה אסייג. יותר מעשור לאחר שפרצה לעולם הספורט המקומי וזכתה לביקורות על הדרך שלה ועל סגנונה, אפשר לזהות את אחת המרוויחות הגדולות של הפיצול בשוק הטלוויזיה הישראלי. רייטינג גבוה למדי בימי שישי בערב, שעה שמאז "הסרט בערבית" נמצאת בבעיה מתמדת, החלפה של רותם סלע בפריים־טיים אמצע השבוע ומחשבות על ספיישלים נוספים לקראת סוף השנה. תודו שלא ראיתם את זה בא.

זוכה לרייטינג גבוה בשישי בערב. אופירה אסייג // צילום: גדעון מרקוביץ