"קראתי את המחזה - ובכיתי"

כבר תשע שנים שמשה נאור מכהן כמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה. במקביל לתפקיד הלא פשוט הזה, הוא מצליח למצוא מדי פעם זמן לאהבה הישנה שלו: הבימוי. עכשיו עולה בתיאטרון חיפה הצגה חדשה בבימויו: "על מי ועל מה".

מדובר בדרמה קומית משפחתית מאת המחזאי האמריקני־פקיסטני זוכה פרס פוליצר איאד אקטאר. נאור תרגם בעצמו את המחזה, שעוסק במשפחת מהגרים מפקיסטן. אב המשפחה הגשים את גרסתו לחלום האמריקני והקים חברת מוניות מצליחה. כל מאמציו נתונים להשאת בתו הבכורה, זרינה, והוא יוצא לחיפוש עיקש אחר חתן ראוי. אלא שהמסורת הדתית־שמרנית מתנגשת עם אופייה העצמאי והסוער של זרינה. את האב מגלם איציק כהן, את סרינה מגלמת אלמה דישי, ולצידם משחקים גם מיכאל מושונוב ויסמין עיון.

"זה סיפור על משפחה מוסלמית", אומר נאור, "אבל באותה מידה הסיפור יכול היה להתאים למשפחה בכל דת אחרת. לא בחרתי במחזה הזה כדי להגיד משהו על מוסלמים, המחזה פשוט ריגש אותי בהקשר של משפחה שכמעט מתפרקת. זו משפחה של מהגרים, בדיוק הסיפור של המשפחה שלי. ההורים שלי היגרו לפה מעיראק, אז אפשר להגיד שהפרופיל שלי דומה לפרופיל של המחזאי. אנחנו בני אותו גיל, בנים למשפחה של מהגרים שהשאירו את המטען התרבותי העמוק שלהם במקום אחר וניסו להתאקלם במקום חדש, עם ערכים חדשים וסביבה חדשה".

דישי וכהן ב"על מה מי ועל מה" //צילום: אורלי קוטיק

אתה מרגיש שהשארת את המטען התרבותי שלך מאחור?

"אני אדם שמנותק מהמסורת של ההורים שלו. הקרע הזה נוצר אצל הרבה משפחות בארץ. קשה להגיד למה. אני גדלתי בסביבה אשכנזית מאוד בגבעתיים, ואפילו היתה איזו בושה בשפה ובמוצא. גם ההורים שלי ניסו לא להיות מה שהם כדי להתאים את עצמם. הרגשתי שהמחזה הזה נוגע בנקודה מאוד כואבת. קראתי אותו ובכיתי, וידעתי שאני רוצה להמשיך ללחוץ על הנקודה הזו".

כמנהל אמנותי כמה יוצא לך לביים?

"מקסימום שתי הפקות בשנה. אני מאוד מאוד קשה בכל מה שקשור לבימוי. אם אני קורא משהו והוא נוגע בי רגשית - אני מנסה להבין למה זה נוגע בי, למה אני רוצה להעלות את זה. אגב, אני רוצה להיות מחובר רגשית לא רק למה שאני מביים, אלא לכל הרפרטואר של תיאטרון חיפה".

יש תוכניות לעתיד?

"אנחנו בתקופה שבה יש היענות גדולה מגורמים שונים להגדיל את הפעילות של תיאטרון חיפה, להקים קריית תיאטרון שתכלול קמפוס של לימודי כתיבה ובימוי. אני מאמין שזה משהו שיקרה בשלוש השנים הקרובות".