"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האיש ההוא

"איש ושמו אובה" השבדי הוא פשטידת שמאלץ אפקטיבית על קשיש מורבידי שלומד לאהוב את החיים

,עודכן
רולף לאסגארד ב"איש ושמו אובה". אולד סקול

בשנים האחרונות, הקולנוע הסקנדינבי הפך שם נרדף למותחנים קודרים עם רוצחים סדרתיים מופרעים שפועלים על רקע מזג אוויר נורא. אבל מדי פעם, גם יושבי ארצות הקור מבקשים לחמם את ליבם הקפוא באמצעות מעט קיטש. והם עושים זאת באמצעות סרטים כמו "איש ושמו אובה".

הסרט הנ"ל, שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר בשנה שעברה (ושיזכה בקרוב לגרסה הוליוודית בכיכובו של טום הנקס), הוא פשטידת שמאלץ משבדיה, שמבוססת על רב המכר הפופולרי של הסופר פרדריק בקמן. במרכז העלילה, שמשלבת בין הומור שחור לסנטימנטליות ספרטנית, ניצב אלמן קנטרן בן 60 בשם אובה (רולף לאסגארד), ששונא את כולם, ואת עצמו.

לאחר שהוא מפוטר מעבודתו בידי שני פישרים, מחליט אובה לשים קץ לכל הסבל ולהצטרף לרעייתו האהובה סוניה בעולם הבא. אך המשימה מתבררת כמסובכת יותר ממה שזה נראה בתחילה. בעיקר מפני שניסיונות ההתאבדות שלו נתקלים שוב ושוב בתקלות ובהפרעות בלתי צפויות מצד שכניו הנודניקים והבלתי נסבלים.

כפי שאתם יכולים לנחש, אובה לא נולד מיזנטרופ. ובשורה של פלאשבקים שמשחקים את עצמם לנגד עיני הצופים, ולנגד עיניו של אובה, תוך כדי ניסיונות ההתאבדות הכושלים שלו, אנו למדים לא מעט על חייו, על הטראומות השונות שחווה במהלכם, ועל הסיבות המגוונות שתרמו להפיכתו לפוץ שהוא היום.

בינתיים, בהווה, אובה מוצא את עצמו נמשך - בניגוד מובהק לרצונו, יש לציין - אל תוך חייהם של שכניו ה"אידיוטים". האישה הפרסית ההרה, למשל, שעוברת לגור בבית הסמוך עם ילדיה החמודים ובעלה השבדי, מתעלמת מגזענותו הבוטה של אובה ומשתמשת ב"מזג הים־תיכוני" שלה על מנת לשכנע אותו לעשות כל מיני דברים עבורה. ויש עוד שלל משימות, כאלה ואחרות, שצצות בדרכו של גיבורנו ושדורשות ממנו להתערב.

מצד אחד, ניתן לראות ב"איש ושמו אובה" כתב הגנה בעייתי ומעט מקומם עבור כל אותם טיפוסים מיושנים ולאומניים שנותרים תקועים עם הדעות הקדומות שלהם, ושמתגעגעים לימים שבהם הדברים היו "פשוטים וברורים יותר" (הנה תראו, אומר הסרט, גם גזענים בלתי נסבלים הם בני אדם!). מצד שני, אני מניח שאפשר גם לקחת אותו קצת פחות ברצינות ופשוט ליהנות מהאופנים השונים שבהם התסריט גורם לאובה לשנות את דרכיו ולהיפתח מחדש לאפשרויות שהחיים יוצרים.

העובדה שהסרט עשוי במיומנות ובאלגנטיות יחסית בהחלט מאפשרת לבחור באופציה השנייה. האנס הולם, שעיבד את הספר למסך וביים, מיטיב לנווט בין האלמנטים הטרגיים והמדכאים לבין פרצי ההומור והאבסורד. ולאסגארד, מצידו, אינו מתקשה לשאת את היצירה על כתפיו החסונות, ואין ספק שהוא מצליח לסיים את המסע הפתלתל והמורבידי שלו כדמות סימפטית. לא דבר של מה בכך, כשמביאים בחשבון עד כמה התנהגותו של אובה דוחה לפרקים.

כפי שרוב מבקרי הספרות אוהבים לשנוא את ספריו של בקמן, סביר להניח שלא מעט מבקרי קולנוע יאהבו לשנוא את העיבוד הקולנועי הזה. אבל למרות שלא מדובר בסרט מקורי ו/או מתוחכם במיוחד, חובבי פיל־גוד בגיל מסוים צפויים למצוא כאן את מבוקשם. ובמיוחד אם גם הם, כמו אובה, מתגעגעים לימים אחרים, פשוטים יותר.

"איש ושמו אובה" ("En man som heter Ove"), כתב וביים: האנס הולם. שבדיה 2015

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר