"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חוקי השבת" אושרו לקריאה 2 ו-3

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, יתחשב במסורת ישראל במתן היתרי עבודות בשבת ובחגים • "נורא שבכל דיון בעניין יהודי, פורצת מחלוקת"

,עודכן
השר כץ // צילום: אורן בן חקון

אושרו לקריאה שנייה ושלישית "חוקי השבת" של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ושל הממשלה שמוזגו לחוק אחד, ומחייבים את שר העבודה והרווחה, חיים כץ, להתחשב במסורת ישראל במתן היתרי עבודות בשבת ובחגים.

כעת, לאחר שנפתרה המחלוקת סביב עבודות השבת ברכבת ישראל, וביחד עם אישור "חוק המרכולים" של שר הפנים דרעי, נסללה דרכו בחזרה לשולחן הממשלה של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שהתפטר לפני כחודש בגלל עבודות השבת ברכבת ישראל.

כך או כך, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, אשר מוזגה עם הצעת החוק הפרטית של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, ושל חברי הכנסת אורי מקל ויעקב אשר (יהדות התורה),לפיהן שר העבודה והרווחה, חיים כץ (הליכוד) יתחשב בשיקולים הבאים במתן היתר לעבודה ביום המנוחה (בשבתות ובחגי ישראל): רווחת העובד, מסורת ישראל, קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית, ההשפעה שיש במתן היתר על אופיו של המרחב הציבורי שבו יתבצעו העבודות לגביהן מתבקש ההיתר, או כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את מהות החוק.

הצעות החוק עברו ברוב של שמונה חברי כנסת מהקואליציה (כולל מסיעות "ישראל ביתנו", יו"ר ועדת העבודה, ח"כ אלי אלאלוף וחברת הכנסת מירב בן ארי מ"כולנו"), לעומת ארבעה חברי כנסת מהאופוזיציה (כולל מסיעת הרשימה המשותפת). כל הסתייגויות האופוזיציה נדחו, לרבות הוספת סעיף של "התחשבות בצרכים של חיילי צה"ל, כוחות הביטחון ואזרחים ללא רכבים" של ח"כ מאיר כהן מ"יש עתיד" וסעיף של "שיקולי שלמות הקואליציה" של ח"כ אילן גילאון ממר"צ.

"חוקי השבת" עברו תוך גילוי מחלוקות בין סיעות הכנסת: ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), טען במהלך הדיון כי מנכ"ל משרד העבודה והרווחה אמר לו שאין בסמכותו להתחשב במסורת בעת שיקולי ההיתר וחסר סעיף ברוח זאת בחוק. עוד אמר כי בג"צ קבע שלשר אסור לשקול שיקולים של מסורת ישראל, אלא כלכליים וטכניים בלבד. ח"כ גפני הדגיש כי החוק "נכון הן מבחינת השבת והן מבחינה סוציאלית".

ח"כ גילאון ממר"צ: "אי אפשר להשתמש עדיין באמצעים של האלף הראשון. אי אפשר לא להתחשב בחיילים ובאזרחים ולבצע עבודות ביום ראשון. זאת לא מסורת ישראל ולא אהבת ישראל. אם אלוהים מסתכל על זה, הוא מבין שזה צורך שיש להתחשב בו".

בדיון התפתח השיח הבא בין חברי הכנסת:

גילאון: "אז יבוצעו או לא יבוצעו עבודות בשבת"?

גפני: "התשובה היא לא".

גילאון: "יאללה יאללה, אז אל תחפשו לי מילים וניסוחים פה".

מאיר כהן לחברי הכנסת של כולנו: "אתם כאלה נאיביים".

גפני: "אבל אתם לא כאלה רשעים".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "אתה חושב שמישהו מסוגל להגיד ליהודי תעבוד בכל מקרה"?

גילאון: "זה לא הנושא".

גפני: "רק זה הנושא".

אייכלר: "ייווצר פה מצב שמי שלא רוצה לעבוד בשבת, מאות אלפי משרות ייסגרו בפניו".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "אם כנים דבריו של גפני, אז שיעשה חוק שאי אפשר להכריח אדם לעבוד בשבת".

גפני: "איך אתה מדבר נגד החוק הזה"?

ח"כ שטרן: "זה יכול לצערי הרב ליצור תחושה של אנטי יהדות כי אנחנו משתמשים בכוח, וכל זה בלי להרוויח משהו מעשי מבחינת העבודות בשבת".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), סיכם: "לשקול שיקולים הקשורים במסורת ישראל זה דבר בסיסי ואין לזה קשר לדת. התחשבות כזאת היא אך טבעית ומתבקשת. זה נורא שבכל פעם שיש דיון בעניין יהודי, פורצת מחלוקת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר