"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יורדים על קופסת גלידה לבד? אתם בסיכון להתקף לב

מחקרים שנעשו בישראל בשנים האחרונות גורסים כי חלק מהתקפי הלב התרחשו בסמיכות לארוחות גדולות • מנגד, טוענים חוקרים אחרים כי הדבר תלוי במשתנים נוספים

,עודכן
יותר מדי גלידה?, צילום: GettyImages

מתכננים לאכול בבת אחתקופסת גלידה אהובה, עם הרבה שוקולד ותוספות? רוצים לרדת על סיר טשולנט טעים במיוחד ולסיים אותו? כדאי לכם להקשיב לעובדה הבאה: חלק מהתקפי הלב מתחוללים בסמיכות לארוחות כבדות.

מחקרים שנעשו בעבר בישראל הראו כי יש קשר בין התקפי לב לארוחות כבדות שנאכלו קודם. ראש מחלקת המחקר להתקפי לב ולמחלות לב באוניברסיטת אריזונה, ד"ר מרתה גולטי, מזהירה כי אכילה של כמות עצומה של סוכרים בבת אחת או של פחמימות יכולה אכן לגרום להתקפי לב או לשבץ במוח..

גולטי מצטטת את המחקר הישראלי שנעשה בשנת 2009 בתחום ומוסיפה: "גם אם לא תלקו מיד בהתקפי לב, אכילה כזו היא גרועה והיא גורמת לגוף השפעות אורך שמובילות בסופו של דברלמחלות לב". לכן, קוראת החוקרת לאנשים לא לחסל בבת אחת כמויות עצומות של מאכלים כפי שרבים נוהגים לא פעם לעשות.

"הפרסומים מוגזמים מאד"

ד"ר קובי שחם, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים איכילוב מציין כי "מצאנו קשר בין התקפי לב לארוחות כבדות. ברגע שאדם אוכל המון, בייחוד אוכל רווי פחמימות וסוכרים, רמת האינסולין בגוף עולה, רמת הטריגליצרידים בדם עולה ויש גם עלייה ברמת דפיקות הלב. בנוסף מצאנו שיש שינוי בתפקוד טסיות הדם והן נצמדות יותר, מצב שיכול לייצר קריש דם. לכן, לאנשים בסיכון (חולי לב לשעבר או אנשים עם נטייה למחלות לב) ארוחה כבדה היא לא בריאה.

"היו כבר בעולם אנשים שערכו ניסויים כמו אדם שחי רק על ארוחות של מקדונלד'ס" // צילום: אי.פי

"הפרסומים שעלו עכשיו בעולם הם מוגזמים מאד", מסייג שחם. "אנחנו חקרנו אצלנו במחלקה והקשר הממשי הוא בשיעור של 1-2 אחוז בלבד. כלומר, יש קשר בין ארוחות כבדות להתקפי לב אבל הוא לא גדול מידי". עם זאת, מסביר שחם כי בכל אופן רצוי להימנע מארוחות כבדות: "גם אם זה לא יגרום לך כרגע להתקפי לב, זה עלול לגרום לך לסוכרת בעתיד ולעוד בעיות לא פשוטות".

"הסיבות להתקפי לב אינן בהכרח קשורות באכילה"

ד"ר הלל שטיינר, מנהל מחלקת קרדיולוגיה בבית החולים בלינסון בפתח תקווה, מציין כי יש קשר בין הדברים, אולם גם הוא מסייג ומוסיף כי מדובר בקשר שתלוי בהמון גורמים נוספים. "היו כבר בעולם אנשים שערכו ניסויים כמו אדם שחי רק על ארוחות של מקדונלד'ס לאורך תקופה או אדם שאכל כמות עצומה של ביצים".

"הנזקים אצל האנשים הללו אכן נראו, למרות שהאדם שאכל כמות אדירה של ביצים לא עבר בסוף התקף לב. ככלל, צריך לדעת שאכילה חייבת להיות במידה. עם זאת, יש לדעת שהסיבות להתקפי לב אינן בהכרח קשורות באכילה שלנו. מבחינה ממשית רק עשרה אחוז מהנזקים לעורקים בלב ובמוח קשורים לאכילה האנושית. כלומר למה שאנו אוכלים או לא אוכלים. יש המון השפעות גנטיות, סביבתיות ואחרות שלא קשורות במה שהאדם אוכל. אז האם מותר להשתולל עם האוכל? ברור שלא. אבל גם לא צריך להיבהל מידי" קובע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר