היום בוועדת שרים לחקיקה: התקינה הבינלאומית תהיה תקפה גם בישראל

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, התראיין באולפן "ישראל היום" וחשף לראשונה את פרטי החוק שהוא מקדם, ולפיו תקנים רשמיים יאומצו כלשונם על בסיס התקינה הבינלאומית, ללא התאמות ייחודיות לישראל.

אמש הגיע ל"כלכלה היום" טיוטת הצעת החוק שתוגש היום לוועדת שרים לחקיקה. לפי ההצעה, קבלת התקנים הבינלאומיים לא תחול רק על תקנים חדשים, אלא גם על תקנים שבהם בוצעו התאמות ייחודיות. לשרים הרלוונטיים תינתן תקופה של 60 יום לבקש שינויים ייחודיים בתקינה ובקשות אלה יצטרכו לקבל אישור משר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה. זאת במטרה להחיל את התקינה הבינלאומית באופן גורף ככל הניתן. בריאיון ל"כלכלה היום" אמר השר: "זה לא ייתכן שהתקנים המחמירים של גרמניה, למשל, לא יהיו קבילים בארץ. התקינה הישראלית הפכה להיות אחד החסמים לתחרות בשוק הגורמים ליוקר המחיה".

ל"כלכלה היום" הגיעו מספר מקרים שבהם גורמים אינטרסנטיים קידמו תקינה מפלה בוועדות התקינה של מכון התקנים במטרה להקשות על התחרות ולשמור על יתרון של גורמים בשוק. כך למשל, באחד החטיפים הוכנס תקן אפייה בתנורים גדולים ומסוימים מאוד, שלא מאפשרים למתחרים קטנים יותר לקבל תו תקן לחטיפים דומים. במקרה אחר הלין יצרן מפסקי פחת אוטומטיים בלוח החשמל שפטנט שלו, שקיבל אישורי תקינה במספר מכוני תקנים במדינות מערביות, לא קיבל תקינה ישראלית מכיוון שלדעתו חברים בוועדת התקינה שמרו על האינטרסים של חברה מסוימת שנהנית מבלעדיות "תו תקן" בתחום. הטענות האלה מוכרות למשרד הכלכלה והתעשייה, שמוסיף דוגמאות משלו: בתו התקן לקטשופ בישראל נוספה דרישה לכמות מלחים ולריכוז עגבניות שונה מהתקן הבינלאומי; במיטת תינוק נדרש סוג עץ מסוים, מה שצמצם משמעותית את כמות המיטות שמוצעות בישראל בהשוואה לעולם ועוד.

אינטרסנטים בוועדות

בדצמבר 2016 נקבע בתיקון לחוק מכון התקנים שחברי ועדות התקינה יהיו נטולי אינטרסים כדי למנוע ניגודי עניינים. עד אז לא היתה מניעה מכך שמומחה שעובד בחברה מסוימת יהיה חבר בוועדת התקינה המקבלת החלטות עסקיות הרות גורל על מתחריו. התיקון המוצע כעת בחוק מתכוון להחיל את התקינה הבינלאומית גם על כל התקנים בישראל, ולא רק על אלו העתידיים, כך שהתקינה הבינלאומית תאומץ באופן גורף. במקומות שבהם יסברו שיש לעשות התאמות ייחודיות לישראל, הן יידרשו להיות מבוצעות תוך 60 יום, באישור שרי הכלכלה והאוצר וראש הממשלה. השר כהן הוסיף כי "תקן רשמי נועד להגן על בטיחות הציבור - אולם גורמים שונים הפכו אותו חסם ליבוא - המזין את יוקר המחיה. היבוא לישראל נועד לספק לצרכנים מגוון מוצרים, במגוון איכות ומחירים וחסימתו במכוון, הנה חסם יבוא משמעותי. במקום שבו נדרשת הגנה על בריאות הציבור - יותאמו התקנים וחסמי יבוא ייבלמו".