מערערים על משרד החינוך

נתונים שהגיעו ל"ישראל היום" חושפים את מגמת הערעורים על ציוני הבגרות של תלמידי ישראל. המקצוע שבו מנצלים הכי הרבה נבחנים את זכות הערעור הוא מקצוע האזרחות.

בסך הכל התקבלו במשרד החינוך 2,334 ערעורים על בחינות הבגרות לשנת תשע"ו. 545 דרשו בדיקה חוזרת באזרחות, 440 בלשון והבעה בשפה הערבית, 325 ערערו על התוצאות בספרות, 97 על הציון שקיבלו במתמטיקה ו־150 באנגלית.

על ציון הבגרות בלשון והבעה עברית ערערו 151 תלמידים, בסוציולוגיה ערערו 98 תלמידים, על הציון בביולוגיה 73 תלמידים ובהיסטוריה 35 תלמידים. תלמיד אחד ערער על ציון הבגרות שקיבל בחינוך גופני.

מכיוון שכלל מבחני הגרות סיפקו 2,146,000 ציונים, זה אומר ששיעור המערערים עומד על 0.1% בלבד. 66.5% מהמערערים קיבלו העלאה בציון, ל־32% הציון נשאר ללא שינוי, ול־36 תלמידים (1.5%) הורידו ציון לאחר בדיקה חוזרת של הבחינה.

בדיקת ערעורים היא לא דבר זול. באגף הבחינות במשרד החינוך יש עובד אחד שמקבל את מחברות הערעורים ומעביר אותן לטיפול ולבדיקה מחודשת. הסכום המשולם לבדיקת בחינת בגרות שונה משאלון לשאלון וממקצוע למקצוע. על בדיקת שאלונים במתמטיקה, באנגלית, באזרחות ובתנ"ך משלם משרד החינוך 40 שקלים בממוצע, עבור בחינות בהיסטוריה ובספרות כ־50 שקלים. הסכום הכולל ששולם בשנת 2016 על ידי אגף הבחינות, בשל ערעורים על הציון, הוא 150 אלף שקלים.

בכל מקרה, נראה שבכל הנוגע למשרד החינוך שווה לערער: באוקטובר חשף "ישראל היום" את מספר התלמידים שהיו מעורבים באי־שמירה על טוהר המידות (במקרים של העתקות בבחינות בגרות). גם במקרה של פסילת בחינת בגרות, ולא רק במקרה של גובה הציון, תלמידים יכולים לערער. הנתונים מראים כי בשנת תשע"ו נמצאו 16,218 מחברות בחינה חשודות - שעליהן הגישו ערעור 6,611 תלמידים ומתוכם 3,359 תלמידים זוכו - כלומר, 50% מהתלמידים שהגישו ערעור על פסילת הבחינה זוכו, מה שצמצם את מספר הבחינות הפסולות ל־12,859.