"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חקלאים בעוטף עזה חוששים: "הסלמה תוביל לאסון כלכלי כבד מאוד"

בשיחה עם 'ישראל היום' מספרים חקלאי האזור על החשש הגובר בעקבות ירי הרקטות • "יש הרבה מתח וחוסר וודאות", סיפר שייקה שקד • חקלאי נוסף שיש לו חלקה סמוכה לגדר שיתף: "חיי אדם הכי חשובים לי, זה שאם מישהו יזרוק רימון ביד הוא יגיע אליי"

,עודכן
כוחות ביטחון בעוטף עזה // צילום: יהודה פרץ

הרקטות ששוגרומרצועת עזהבשבוע האחרון משפיעות על פרנסתם של חקלאי האזור, שחוששים מהחמרה נוספת. בשיחה עם 'ישראל היום' הם מדברים על הקושי לעבוד בחממות הקרובות לגדר. בנוסף הם משתפים בדאגה שנגרמת בעקבותההסלמה האחרונה.

"יש הרבה מתח וחוסר וודאות ואנחנו מתפללים שלא יפסיקו לנו את העונה באמצע", סיפר שייקה שקד מנתיב העשרה. "מי שנושא בנטל מבחינה כלכלית הם חקלאים שלא יוכלו לעבד, ושהשקיעו את כל הונם לפני העונה. עד לחודש האחרון השקענו והוצאנו את כל הכספים שלנו כדי להתחיל את עונת השיווקים, שאם היא תגדע עכשיו זה יהיה אסון כלכלי כבד מאוד. זה יהיה נזק בלתי הפיך".

"אני לדוגמה העדפתי לוותר על חממות שלי שצמודות לחומה, ולהזיז את כל הגידולים שלי לצד הצפוני המרוחק ממחסום ארז", המשיך שקד. "בכל פעם שאומרים להתרחק מהגדר, או לא לעבד, המשמעות היא פשוטה מאוד שלא עובדים. מי מפצה על הימים ואת שעות העבודה? אף אחד לא. זה מתחיל מהחשש שזה יתפתח למצב של הסלמה, חס וחלילה, ולא נוכל לעבוד בכלל. מצד שני יש את הפעמים שמודיעים שיש להתרחק, לסגור את החממה ואף אחד לא נותן לזה כיסוי כלכלי".

סער פלץ, שהחממות שלו צמודות לחומה, טען שהוא עדיין משלם את המחיר מצוק איתן. "עד עכשיו אני בהליכים משפטיים עם המדינה. בצוק איתן קבלתי אישור אלוף להיכנס לחממות, נכנסתי ועבדתי ואמרו לי שלא מגיע לי כלום", טען פלץ. "החממות שלי הן הכי קרובות לחומה בכל העוטף, ההתחממות משפיעה על העבודה שלי, ומשפיעה על העובדים הזרים שלא אשמים בזה שיש לנו סכסוך עם הפלסטינים. פתאום העובדים לא מרגישים טוב לא יוצאים לעבודה ורואים את המתח".

"אני עבדתי בשתי החלקות עד היום, די מפחיד אותי לעבוד שם ואני רוצה לעבור משם ולרכז הכל במקום אחד. זאת החלטה שקבלנו ממחשבות של התקופה האחרונה", אמר אלון ברגר, המחזיק בשתי חממות שאחת מהן צמודה לגדר. "זה מפחיד, גם בלי שיורים עליך זה מעל הראש שלך, זה נורא. שומעים את הצעקות של החמאס מעבר לחומה, זה לא סימפטי לעבוד שם".

"היו תקופות שהיה הרבה יותר גרוע, אבל יש תחושה לא נעימה באוויר. יש לחץ והרבה יותר מחנות של השכנים שלנו שם, היריות של המקלעים מעל החומה זאת הרגשה נוראית", המשיך ברגר. "ברור שזה יפגע בי כלכלית, אבל אני לא מפחד מזה, אני מפחד על העובדים. חיי אדם הכי חשובים לי, קודם כל העובדים שלי, אני, האישה שלי וכל מי שיורד לאזור. זה מרחק שאם מישהו יזרוק רימון הוא יגיע אליי, הוא צריך לעמוד מאחורי החומה לזרוק רימון וזה אצלי, לא צריך יותר מזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר