"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם נמצאה סיבה ביולוגית להומוסקסואליות?

מחקר רב שנים מאשש את התופעה הנקראת 'אפקט סדר הלידה' - לאחים צעירים יש סיכוי גדול יותר להיות בעלי נטייה הומוסקסואלית • כל אח זכר מעל האח הצעיר, מעלה את ההסתברות לנטייה הומוסקסואלית

,עודכן
צילום: אורן בן חקון // חוגגים במצעד הגאווה בירושלים

מחקר, שנערך באוניברסיטאות טורונטו וברוק הקנדיות ובאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, קובע כי ככל שלאח יש מעליוכמות גדולה יותר של אחים(זכרים), כך גדלים סיכוייו לפתחנטייה מינית הומוסקסואלית.

החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בביטאון המדעי PNAS, מצאו כי תוספת של כל אח מעלה את ההסתברות לנטייה הומוסקסואלית בשיעור של בן 28 ל-48 אחוז. המחקר נערך במשך 20 שנה, והוא מאשש מחקר קודם בתחום משנת 1958, שקבע את שמה של התופעה: "אפקט סדר הלידה". מחקר מעקב שנערך בשנת 1996 אישש שוב את הממצאים, והדגיש כי אפקט סדר הלידה מושפע דווקא מכמות הגברים הזכרים מעל האח הנוכחי, ולא מכמות האחיות.

הסיבה לתופעה קשורה לכרומוזום Y הזכרי שמופיע בעובר, במקרה שמינו הוא זכר. הימצאותו הגן הזה מכניסה אל מחזור הדם של האם את החלבון NLGN4Y המיוצר בגופו של העובר הזכרי. חלבון זה לא קיים בגופה של האם מלכתחילה, ולכן מערכת החיסון של האם פועלת כנגדו במערכת הדם שלה. נוגדנים אלו בגוף האם נותרים גם אחרי הלידה, ובמקרה של ולד זכר נוסף - מתרבים הסיכויים שהם ייכנסו גם לשלייה ולמערכת הדם של הוולד, ויגיעו למוחו.

לדברי פרופסור אנתוני בוגרט, פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי בריאות בקהילה באוניברסיטת ברוק, "החדירה של הנוגדן הזה למוחו של הזכר משפיעה ככל הנראה על נטייתו המינית. לכן, ככל שהאם מולידה יותר זכרים, הסיכוי שנוגדנים כאלו יגיעו אל המוח וישפיעו עליו גדלים מהיריון להיריון".

במסגרת המחקר האחרון, נבדקו 142 נשים וקבוצת ביקורת של 12 גברים ביחס לחלבון NLGN4Y. בקרב הנשים שנבדקו נמצאה עלייה דרמטית של הנוגדנים לחלבון - ככל שהן ילדו יותר גברים בעבר. גם בקרב נשים שנולדו להם בנים עם נטייה הומוסקסואלית, נמצאו גם ריכוזים גבוהים של הנוגדן לחלבון הזה.

החשיבות הגדולה של המחקר הנוכחי הוא בכך שהצוות שהשתתף בו הוא צוות מקצועי חיצוני, שאישש מחקרים קודמים אקדמיים שנערכו בתחום. מעבר לכך הוא מסביר יותר טוב את המקור הביולוגי של הנטייה. "חשוב מאד לדעת שלנטייה ההומוסקסואלית יש בסיס ביולוגי. עם זאת הופעת הנוגדנים אינה הסיבה היחידה לנטייה אלא גורם מעצים. ברור שהומוסקסואליות היא נטייה עם היבטים נוספים, ולא כל אח קטן אחרי הרבה אחים יהיה הומוסקסואל, אבל חשוב לדעת שיש גם בסיס ביולוגי ממשי", מסכמים החוקרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר