"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נחשף הסכם טיוח הפיגוע בין איראן לארגנטינה

המסמך הסודי מגלה כי טהרן וממשלת קירשנר הסכימו לבטל צווי מעצר של החשודים בביצוע הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס

,עודכן
כריסטינה קירשנר // צילום: אי.פי.אי // כריסטינה קירשנר // צילום: אי.פי.אי

התקשורת בארגנטינה חשפה אתמול הסכם סודי בין משטר האיתוללות לבין ממשלתה של הנשיאה לשעבר כריסטינה קירשנר, שבו סוכם על ביטול צווי מעצר בינלאומיים של גורמים איראניים שעל פי החשד היו מעורבים בפיגוע בניין הקהילה היהודית שהתרחש ב־1994.

הממשלה הארגנטינאית הנוכחית בהנהגתו של הנשיא, מאוריסיו מאקרי, דחתה עסקה אפלה זאת והעבירה לטהרן מכתב רישמי בו היא דורשת את "התייצבותם המיידית" של אותם חשודים לחקירה בבירת ארגנטינה. על פניה זאת האיראנים לא השיבו. נציין כי התכתבות זו נחשפה בעיתונות הארגנטינית כחלק מהחקירה המתנהלת על ידי שופט חוקר בנוגע למותו של התובע אלברטו ניסמן שפרסם טרם מותו דוח החושף וקושר לכאורה את הממשלה הקודם בראשות הנשיאה לשעבר כריסטינה קירשנר, לעבירות הנוגעות לפיגוע בבירת ארגנטינה.

הפיגוע ב־1994 // צילום: אי.אף.פי

בסוף 2007 פורסמו שמותיהם של שישה חשודים איראניים ואינטרפול הוציא נגדם את צווי המעצר. התובע היהודי אלברטו ניסמן שחקר את הפרשה ב־2013 סירב לקבל הסכם הבנות איראני – ארגנטינאי לקיים חקירה משותפת של הפיגוע.

ב־18 בינואר 2015 ניסמן נמצא מת בביתו יממה לפני שעמד להגיש את הדוח המיוחד. חוקרים מטעם הממשל הקודם קבעו שהתאבד ואולם שופט חוקר הנוכחי שמונה לחוקר את הפרשה ציין כי הוא מתמקד באפשרות כי ניסמן נרצח וכי גורמי ממשל, המשטרה והשירות החשאי טשטשו עקבות כדי להסוות את המוות כהתאבדות.

על פי המכתב האיראני שנשלח ב־4 בנובמבר לראש הקבינט הנוכחי בארגנטינה, חורחה פאוריה, והחתום על ידי שר החוץ האיראני מוחמד ג'ווד זאריף, "הסכם ההבנות עם ממשלת ארגנטינה בתוקף וההסכם קובע כי יש לפעול לביטול צווי ההתייצבות לחקירה דרך האינטרפול נגד אזרחי איראן הנחשדים לכאורה במעורבות במעשה בשנת 1994. ההסכם נחתם על ידי שרי החוץ של המדינות והעתק של ההסכם נשלח למזכיר הכללי של האינטרפול".

ביום רביעי השיב ראש הקבינט הארגנטיני, פאוריה, לעמיתו האיראני לפיו "ההסכם שנחתם בעבר והמיוחס למכתבכם אינו בתוקף. על האנשים המופיעים ברשימה להתייצב מול רשויות החוק בארגנטינה". איראן טרם השיבה אבל בעיתונות הארגנטינית שבו והזכירו כי בעבר איראן טענה שאין לה הסכמי הסגרה לאזרחיה בכלל ובמקרה הנדון בפרט אין ראיות למעורבות איראנים בארועים המוזכרים. המסמך סותר למעשה טענות של הממשל הקודם על אי קיומו של הסכם וטענה לפיה הסכמים בילטרלים עם איראן אינם כוללים התייחסות לחקירת הפיגוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר