"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היורש המסתמן: הרב גרשון אדלשטיין

ראש ישיבת פוניבז' צפוי להמשיך להנהיג בגישה פרגמטית

,עודכן
הרב אדלשטיין // צילום: שלומי כהן

אף על פי שלא הוכרז על כך רשמית, בציבור הליטאי כבר יודעים מי הוא היורש של הרב שטיינמן - הרב גרשון אדלשטיין.

הרב שטיינמן קיבל לפני חמש שנים את ההנהגה על הפלג הליטאי כאשר הרב אלישיב נפטר. הרב אדשלטיין, מי שצפוי להמשיך בדרכו, מקבל את התפקיד בגיל 95 אך למרות גילו המופלג הוא חד, צלול, מוסר שיעורים מדי יום ואף מקבל קהל. הוא מתגורר בבני ברק, אב לארבעה בנים - כולם ראשי ישיבות ומגידי שיעורים - ושלוש בנות.

הרב התאלמן מאשתו, הרבנית העניא רחל, לפני כ־16 שנה והוא מכהן כראש ישיבת פוניבז' בבני ברק הנחשבת לספינת הדגל של עולם הישיבות הליטאי. תפקידו כראש הישיבה החשובה - לצד העובדה שהרב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי הפנו אליו אנשים להתייעצות, ובהם גם ח"כים חרדים - הקנה לו את מעמדו כיורש.

אנשיו מספרים כי את עיקר יומו הוא מקדיש ללימוד תורה: "יש לו שיעור בכל יום בין 12 לאחת ורבע שאותו הוא מעולם לא פספס - לא משנה מה קרה. מלבד זאת הוא מקבל קהל, לומד עם אברכים בביתו ומוסר שיעורים נוספים בישיבה". כשהוא לא עוסק בסוגיות בגמרא הוא מרבה להתבטא בענייני חינוך הילדים החרדים ובחיזוק בני הישיבות, לדוגמה: מורה שמלמד ב"חדר" לא יספר בדיחות עם תלמידיו ולא ישתמש בצעקות כנגד חוסר משמעת, שכן הדבר יכול להזיק.

בעניינים ציבוריים מיעט הרב אדלשטיין לעסוק לאורך השנים, אך עם הידרדרות מצבו הבריאותי של הרב שטיינמן בשנים האחרונות והפניית השואלים ממנו אליו, הוא החל בעל כורחו לעסוק בכך. הרב אדלשטיין צפוי להמשיך את הקו הפרגמטי, המחושב ונטול ההתלהמות של הרב שטיינמן זצ"ל. דוגמה לכך אפשר היה לראות לפני כמה חודשים, כשהשתתף כמנהיג הזרם הליטאי בישיבת מועצות גדולי התורה שכונסה אחרי משבר השבת ובו ביקש למתן את נוסח ההחלטות וההצהרות כנגד העולם החילוני שיצאו מהישיבה. בעוד האדמו"ר מגור ביקש לכתוב שלא תהיה תמיכה במחללי שבת ושיראו הפסדים מכך, הרב אדלשטיין ריכך את הניסוח ל"לרחם על הטועים" ו"צריך להתפלל".

בעבר התבטא הרב אדלשטיין בעד החילונים בהקשר של החיים שמוסרים את נפשם על הצלת אחרים. הרב אמר אז כי "יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר" ואף צוטט על כך בפסק דין של השופט חנן מלצר שעסק בגיוס ישיבות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר