גל בקשות מצד רשויות מקומיות להעלות את הארנונה

רשויות מקומיות רבות הגישו בקשה להעלאה חריגה של הארנונה לשנת 2018, ברקע שנת הבחירות. כך עולה ממסמך שהגיע לידי "כלכלה היום". בחלק מהמקרים מבקשות הרשויות להעלות את המס רק למגזר העסקי, כדי שיוכלו להפחית את הארנונה למגזר הפרטי.

מבדיקת התאחדות התעשיינים עולה כי מדובר ב־51 רשויות מקומיות שהגישו בקשה להעלאה חריגה של הארנונה ל־2018. בקשות אלו הן סטייה ממנגנון "הטייס האוטומטי" של העלאת הארנונה, המורכב מסל שמחציתו שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ומחציתו שיעור השינוי במדד השכר הציבורי.

בבקשות הבולטות: עיריית חיפה עם בקשת העלאה חריגה של ארנונה בשיעור של 12.5% למגזר העסקי, שתניב הכנסות של 10 מיליון שקלים לקופת העירייה; ראש העין עם בקשה להעלאה של 5% שתניב הכנסות של כ־4.8 מיליון שקלים, ונתניה עם 7.5% שיסתכמו בכ־2.5 מיליון שקלים. בד בבד, מבקשת נתניה להפחית את הארנונה למגורים בכ־4.4 מיליון שקלים. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי ההתאחדות "רואה בחומרה את ניסיון הרשויות המקומיות להקפיץ את הארנונה לסקטור העסקי, אך ורק כדי להפחית ארנונה למגורים בשנת בחירות".

ממשרד הפנים נמסר כי "בתקופת בחירות אין מדיניות ארנונה אחידה. נוסיף כי בתקופת בחירות הרשויות המקומיות נמנעות מהעלאת הארנונה מעבר לחובה משום שזה אינו פופולרי. בעיקרון, ייקור הארנונה תורם לשירותים שנותנת הרשות המקומית ומאפשר לה לתת שירותים טובים יותר. מצד שני, ארנונה על העסקים, שהיא יקרה יותר, מהווה עליהם נטל ובסופו של דבר לא מעודדת את הכלכלה. לכן צריך למצוא תמיד את האיזון הנכון בשיעור הארנונה - לאפשר שירותים טובים ומצד שני לא לפגוע בעסקים".

עוד נמסר כי "הארנונה למגורים היא לעולם גירעונית ואינה מכסה את הוצאות הרשות על שירותים. רשויות מאוזנות ואיתנות הן אלו שיש להן עסקים רבים והכנסות מארנונה על עסקים".

על מדיניות משרד הפנים נכתב כי "בימים אלה יושבת על המדוכה ועדה מטעם המשרד, שבוחנת את בקשות ייקור שיעור הארנונה. כל בקשה נבחנת ומאושרת על ידי הוועדה ושר הפנים. זה כמובן מעבר לייקור שיעור הארנונה, שנקבע על פי החוק והנוסחה הקיימת". באשר לחישוב הארנונה נכתב כי "בימים אלה פועל משרד הפנים לעדכן את נוסחת העדכון, ובכלל את דרך חישוב הארנונה שהיא מיושנת ואינה אחידה. המשרד פועל לאחד את הסיווגים השונים שלפיהם נקבע שיעור הארנונה, פועל לאחד את שיטות המדידה השונות בין רשות לרשות ולעדכון התעריפים".

ממרכז השלטון המקומי נמסר כי הוא אמנם "לא מהווה את הרגולטור של הרשויות המקומיות ואין בסמכותו לאשר העלאה בארנונה. עם זאת, המרכז בוטח בשיקול הדעת של הרשויות שביקשו להעלות את הארנונה בתחומן, ובשיקול דעתו של משרד הפנים שמפקח על ההעלאה". עוד נמסר כי הארנונה לא מכסה אפילו מחצית מהוצאות הרשות שגדלות בכל שנה, ולכן יש צורך להעלותה לעיתים בהתאם לצורכי התושבים והרשות.