חוסנם של האזרחים - המפתח לניצחון

צה"ל ומערכת הביטחון ראויים להערכה על הישגם המבצעי החשוב בהתמודדות עם איום המנהרות בגבול רצועת עזה. עם זאת, דווקא לנוכח ההישג המבצעי, מביעים תושבי היישובים בקרבת הגבול דאגה מן האפשרות שלמרות המאמץ המקיף לאיתור ולסיכול האיום, עלולה להיוותר מנהרה נוספת בלתי מאותרת, דרכה יגיח האויב. למול חרדת התושבים ראוי לתאם ציפיות.

נדרש להבהיר כי כנגד אויב נחוש ומאורגן, גם היעיל שבצבאות אינו מסוגל להעניק לאורך זמן הגנה הרמטית. גדרות וחומות, על אף נוכחותן המרשימה במרחב, מספקות מענה טכני הניתן תמיד למעקף על ידי אויב הממוקד במאמציו להתגברות על מכשולי הגבול. גם תעלת סואץ לא העניקה לצה"ל מכשול בלתי עביר. נדרשת בשל כך רשת הגנה וביטחון במעגלים נוספים: צה"ל בפריסת כוחותיו במעגל הראשון והאזרחים בהצטיידותם וארגונם למענה חירום במעגל השני. גם בפיגוע הדקירה אתמול בתחנה המרכזית בירושלים, כמו במקרים רבים אחרים, הייתה זו תושייתם האמיצה של האזרחים שהביאה לנטרול התוקף ולסיומו המהיר של האירוע.

נכון כי בקו הראשון צריכים להתייצב החיילים, במאמץ לאפשר לאזרחים לחיות בבטחה. אולם במענה לאיום הטרור המכוון ישירות כנגד אזרחים, במיוחד באזורי הספר, למוכנות האזרחים תפקיד משמעותי במאמץ ההגנה הכולל. היישובים לא רק שאינם נטל על כוחות הביטחון, אלא שבהתארגנות נכונה במימוש יתרונם כבני המקום, הם מעניקים להם תמיכה.

בשנותיה הראשונות, לאחר מלחמת העצמאות, הכירה מדינת ישראל בייחודו של האתגר הביטחוני במרחב הספר וכוננה בהתאם אתוס התיישבותי חלוצי. גם לאחר שבעים שנות קיומה, מדינת ישראל עדין נדרשת להכרה בייחודה של ההתיישבות כרכיב חיוני במערכת ההגנה בגבול. בתיאום ציפיות, מומלץ לשוב על הכרזת בן גוריון: "המלחמה הזעירה בספר איננה תופעה חדשה. היא היתה בצורה זו או אחרת מנת חלקה של ההתיישבות הציונית, החל מימי העלייה הראשונה והשנייה ואזרחי מדינת ישראל יצטרכו להתרגל ולחיות עם תופעה זו עוד שנים רבות". ("במעגל בעיות הביטחון", ישראל בר, עמ' 196)

כוח עמידת היישובים בספר בשימור וטיפוח שגרת החיים, היה וממשיך להיות מפתח לניצחון במאבק שסופו לפי שעה, אינו נראה באופק.