"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צו מעצר לנשיאת ארגנטינה לשעבר על טיוח חקירת הפיגוע ביהודים

כריסטינה קירשנר חשודה שטייחה את מעורבות איראן בפיגוע בקהילה היהודית בבואנוס איירס ב־1994 • היא נבחרה לסנאט ויהיה צורך בהסרת חסינותה כדי להעמידה לדין

,עודכן
נשיאת ארגנטינה לשעבר, כריסטינה קירשנר // צילום: איי.אף.פי // נשיאת ארגנטינה לשעבר, כריסטינה קירשנר // צילום: איי.אף.פי

תפנית בחקירה: בית משפט פדרלי בארגנטינה הוציא צו מעצר נגד הנשיאה לשעבר כריסטינה פרננדס דה קירשנר, בחשד שעזרה לטייח את מעורבות איראן בפיגוע נגד מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994, שבו נרצחו יותר מ־80 איש. נוסף על כך, יש כוונה להגיש נגד קירשנר, שכיהנה כנשיאה בשנים 2007 עד 2015, כתב אישום על כך שהיתה אמונה על מלאכת הטיוח ו"ניצחה עליה באופן פלילי".

קירשנר, על פי החשד, הסכימה בשנת 2013 במסגרת מגעים סודיים עם האיראנים לבטל צו בינלאומי שהוצא נגד החשודים המרכזיים בפיגוע, ובתמורה ארגנטינה היתה אמורה לקבל נפט מסובסד מאיראן. כדי להסתיר עסקה סודית זו, כך נטען, הודיעה קירשנר כי המדינות הקימו "ועדת אמת" כדי לחקור את הפיגועים. אך הודעה זו עוררה תרעומת ציבורית בארגנטינה, ובית המשפט אסר על הממשל לקיים חקירה משותפת עם איראן. בסופו של דבר ההסכם לא הושלם, אך קירשנר המשיכה בניסיון לטייח את המעורבות האיראנית בפיגוע.

מי שהיה אמור לחשוף מידע שמפליל אותה לכאורה, התובע הפדרלי אלברטו ניסמן, נמצא ירוי בראשו בביתו בינואר 2015, שעות לפני שהיה אמור להציג מידע על מעורבותה לכאורה בקנוניה עם איראן. הנשיא הנוכחי מאוריסיו מאקרי הבטיח כי ממשלו יחקור את הפיגוע באופן עצמאי ואינו מעוניין בצוות משותף.

הפיגוע בבואנוס איירס בשנת 1994 // צילום: רויטרס
הפיגוע בבואנוס איירס בשנת 1994 // צילום: רויטרס

הפיגוע בבואנוס איירס בשנת 1994 // צילום: רויטרס

מלבד קירשנר, גם שר החוץ שכיהן תחתיה, הקטור טימרמן, הועמד לדין והושם אתמול במעצר בית. כמו כן נעצרו שני מקורביה.

מכל מקום, ההליכים נגד קירשנר נמצאים כעת בצומת דרכים משמעותי. רק לאחרונה היא נבחרה לסנאט של ארגנטינה ולכן היא נהנית מחסינות משפטית, ויש הטוענים שזו הסיבה שנכנסה מלכתחילה למרוץ.

על מנת להסיר את החסינות יהיה צורך באישור של שני שלישים מחברי הסנאט. הסרת חסינות נחשבת לאירוע די נדיר בארגנטינה, ומפלגת השלטון, שנמצאת במחנה המתנגד לקירשנר, הודיעה כי תבחן את הבקשה לגופו של עניין. קירשנר גם נמצאת במוקד פרשת שחיתות והונאה אחרת מתקופת כהונתה כנשיאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר