דו"ח מדאיג: הידרדרות חמורה במצב הציפורים בישראל

65 מיני ציפורים נמצאים כיום בשלוש הדרגות החמורות ביותר של הכחדה, לעומת 38 מינים "בלבד" ב-2002 - כך עולה מפרסום חדש ב"הספר האדום", שמגדיר את מצבם של כל מיני הציפורים בישראל.

העדכון הנוכחי לספר מתבסס על עבודת מומחים מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, וממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, שעמלו במשך שלוש שנים - בסיוע מומחים מהאקדמיה ועשרות צפרים - על מנת למפות ולסווג את מידת הסכנה להכחדה הנשקפת לעופות המקננים בישראל.

על פי הממצאים מתברר כי מתוך 213 מינים המקננים בארץ, 65 מהם מוערכים כנמצאים ברמות שונות של סכנת הכחדה. בחלוקה פנימית עולה כי מספרם של המינים שהיו בסכנת הכחדה חמורה בשנת 2002 עומד על 15, לעומת מספרם כיום – 21; מינים שהיו בסכנת הכחדה (EN) בשנת 2002 – 8, לעומת מספרם כיום – 13; ומספר המינים שהיו במצב פגיע (VU) עומד בשנת 2002 על 15, לעומת מספרם כיום – 31.

בז צוקים // צילום מידד גורן, החברה להגנת הטבע

מתוך 80 מינים שהוגדרו כלא בסיכון בשנת 2002, 16 מינים מתוכם נוספו ל"הספר האדום" (20%), 7 מתוכם נוספו לאחת משלוש קטגוריות הסיכון החמורות. כלומר, מינים רבים אשר היו נפוצים בישראל לפני שני עשורים, נמצאים כיום בסכנת הכחדה.

בבחינה של מצבם העדכני של 38 המינים שנכללו בשלוש קטגוריות הסיכון החמורות ב"הספר האדום" הקודם, שיצא בשנת 2002 - הוחמר מצבם של 12 מינים ובהתאם עלתה קטגוריית הסיכון להכחדתם. 3 מינים אף נכחדו כמקננים בישראל (חרגולן זמירי, עפרוני פסגות, סייפן).

בין המינים שנמצאים כיום בסכנת הכחדה חמורה – נשר מקראי, רחם מדברי, עיט זהוב, עיט ניצי, בז צוקים, ינשוף שדות, פפיון צהוב, קטה הודית, תחמס מצרי והשליו הנודד.

האיומים הבולטים על מינים אלו, הם אובדן בתי גידול טבעיים לצרכי פיתוח, פגיעה ישירה מתשתיות (התנגשויות והתחשמלות מקווי מתח, ובעתיד תיתכן פגיעה משמעותית מטורבינות רוח המוקמות בישראל), כמו גם הרעלות וצייד לא חוקי.

עיט זהוב // צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע

הנתונים החיוביים העולים מהעדכון הינם כי מצבם של 15 מינים השתפר, ובהתאם, חלה ירידה בקטגוריית הסיכון להכחדתם. 6 מינים סווגו בעדכון זה, מחוץ לשלוש קטגוריות הסיכון החמורות, ושני מינים מתוכם, אף הוגדרו כשאינם בסיכון (פרנקולין שחור וקורמורן גמדי). 4 מינים שבו לקנן בישראל, לאחר שנכחדו כמקננים בעבר.

שובם של מינים כמו העיטם לבן הזנב, הטבלן המצויץ והצחראש הלבן (מין המוגדר בסכנת הכחדה עולמית) הוא, בין היתר, בזכות פעולות שימור טבע מגוונות, כמו אישוש פרטים בעזרת גרעיני רבייה לעופות דורסים ואכיפת האיסור על ציד ברווזים חורפים במאגרים.

ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים, מספר כי העדכון הוא השלב הראשון בתכנית אסטרטגית הנדרשת לשימור המגוון הביולוגי העשיר של ישראל.

עיט ניצי // צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע

"מצבם של חלק ממיני העופות הורע באופן משמעותי בהשוואה לעבר, ולכן נדרשת חשיבה מערכתית מחודשת ופיתוח כלי שימור חדשים", טען ד"ר לידר. "זהו אתגר גדול ומחויבות עצומה. עלינו לשאוב כוח דווקא מהדוגמאות המוצלחות, כמו במקרה של העיטם לבן הזנב והצחראש הלבן, אשר חזרו לקנן בישראל לאחר שנים שבהם נכחדו מאזורינו".

דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, ציין עוד כי "מאז שיצא לאור 'הספר האדום' של העופות בישראל, הוא משמש כלי חשוב לתכנון ולתעדוף של מאמצי שמירת טבע, כמו גם כלי חוקתי, להגנה על מינים. ממצאי הספר האדום, תוך הצגת המידע בצורה פתוחה ושקופה לציבור, תורמים להערכה טובה ומעודכנת יותר של הסיכון למינים השונים ולחיזוק הבסיס המדעי של שמירת הטבע בישראל".