דיפלומטיית הגז: הסכם ההבנות להנחת צינור הגז הימי צפוי להיחתם מחר

יוון, איטליה, קפריסין והאיחוד האירופי צפויים לחתום מחר על הסכם ההבנות לפרויקט המשותף להזרמת הגז מאירופה.

על פי ההסכם הצפוי לחתימה בעיר ניקוסיה בקפריסין, בתוך 8 שנים בהשקעה שבין 5 ל־6 מיליארד דולר, יונח הצינור התת־ימי באורך 2,000 ק"מ למרות הקשיים ההנדסיים הכוללים תוואי שמגיע בחלקו לעומק העולה על 3 ק"מ, לעיתים תחת פעילות געשית תת־מימית. תוואי הצינור יחבר בין מאגר לוויתן בישראל ומאגר הגז הקפריסאי, דרך יוון ואיטליה וימשיך עד לאיחוד האירופי. תשתית זו תאפשר יצוא גז כחול־לבן לעבר אירופה ולשחרר את היצוא הישראלי שמוגבל למצרים וירדן.

למרות שהנושאים הכלכליים כעלויות ומימון התשתית אינם ברורים עדיין, ההסכם צפוי להשפיע על יצוא הגז הישראלי דרמטית: הוא מאותת שהממשל הישראלי מחויב עמוקות למשק הגז הטבעי - כשהשוק הישראלי נחשב יחסית לקטן, מצרים בכוונות לעצמאות אנרגטית משלה ואזור אגן הים התיכון בתחרות על הדומיננטיות בתחום הגז.

ברמה התיאורטית, מדינות שכנות לישראל כגון מצרים יוכלו להשתמש בצינור הגז, על מנת לייצא לאירופה, המחפשת תחליפים ליבוא הרוסי הבלתי יציב. עם הסכם ההבנות, לאט לאט מתפתחת "דיפלומטיית גז" ישראלית, שתשפיע על שכנותיה של ישראל, מדינות מעבר בקו הצינור והאיחוד האירופי.

אמיר פוסטר, מנהל מחלקת אסטרטגיה ומחקר באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, מסר ל"ישראל היום" כי "החתימה על מזכר ההבנות היא אמנם צעד ראשוני, אך היא בגדר עדות חיה ליתרונות המדיניים והדיפלומטיים החדשים שנוצרו לישראל עם תגליות הגז הטבעי".