"הזכות במילוי החובה": כך עוצבה פקודת הגיוס לצה"ל

לרגל 70 שנה להיווסדו חושף הבוקר ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את פרוטוקול הישיבה שייסדה את צה"ל כצבא העם וקבעה את חוק שירות החובה. כן חושף הארכיון אוסף צילומים נדיר מימי קום המדינה, שבו תמונות היסטוריות של בן־גוריון מסייר ברחובות, תמונות של מפקדי צה"ל, מנחם בגין, תל אביב מופצצת ועוד.

בישיבה הדרמטית של "מרכז המפקד לשירותי הציבור" שמונה להכין את הגיוס לצה"ל, 10 ימים לפני ההצבעה הגורלית באו"ם, ב־19 בנובמבר 1947 - ניהלה בתל אביב גולדה מאירסון (לימים מאיר, ראש הממשלה הרביעי של ישראל) את הישיבה שהחליטה על הליך גיוס ובין היתר מי יגויס לשירות מלא, מי לגיוס חלקי ומי יהיה פטור משירות. יום ההכרזה באמצעי התקשורת נקבע ל־1 בדצמבר, ופתיחת הגיוסים נקבעה לחנוכה שחל שבוע לאחר מכן.

בין השאר הוחלט בישיבה על ביצוע מיפקד גילאים דחוף לבני 18 עד 25, על מנת להבין את עתודת הכוחות העומדים לרשות המרכז, ועל הקמת לשכה סטטיסטית שתרכז את הנתונים לטובת לשכות הגיוס, כאשר הן ייפתחו. התקציב שהוקצב לכך עמד על 7,500 לירות ארץ־ישראליות. עוד הוחלט על חובת גיוס לכל ילידי 1922-1930 (בני 17 עד 25) אך תקופת השירות טרם נקבעה.

מחסום באזור מופצץ בירושלים // צילום: צ'סניק פרד

בישיבה נקבע עוד כי למגויסים יחולקו כרטיסים בצבעים: כרטיס אדום, שמשמעותו שירות מלא; כרטיס ירוק, שמשמעותו שירות חלקי; כרטיס כחול, שמשמעותו בעלי משפחות עם ילדים; כרטיס ורוד, שמשמעותו בעל תפקיד בשירותים הציבוריים; כרטיס לבן, שמשמעותו בעל פטור רפואי; ואילו בעלי כרטיס ירוק - לאלה המבקשים לערער על הכרטיס שניתן להם. עוד קבעה הוועדה כי שירות נשים יישקל בהמשך וייקבע בהחלטה מיוחדת, אך בכל מקרה יהיה צבע הכרטיס של הנשים - ורוד.

יושבת ראש הוועדה, גולדה מאיר, התנגדה לשחרור מטעמי מצפון וקבעה: "לא ברור על איזה טעמי מצפון דובר שם. כוונתנו לגייס אנשים למטרות הגנתיות ובכך לא יכולה להיות מניעה מצפונית". עוד נקבע כי גיוס אנשי אגודת ישראל ייקבע בהמשך בדיונים עימם. אחד מחברי הוועדה, א' שכטר, ביקש במהלך הדיונים להדגיש בפני הקהל "לא רק את חובת ההתייצבות, אלא גם את הזכות במילוי החובה".

מן הטבלאות המראות את צפי הגברים המתגייסים ואת כמות המתגייסים בפועל לאחר שבועיים וחצי של הליך גיוס מזורז עולה כי 20,349 איש התייצבו בלשכות הגיוס, שמתוכם גויסו 3,887 בכרטיס אדום לשירות מלא והיו המתגייסים הראשונים לצבא העם על פי חוק השירות החדש.

עוד עלה מהנתונים כי בעקבות המיפקד הוערך כי בארץ יש 81 אלף גברים בני 18-35 המסוגלים לשרת. בניכוי פטורים רפואיים (כ־13 אלף גברים), מרותקים למקומות עבודה ומשוחררים מגיוס קרבי (בנים יחידים, נשואים עם ילדים), העריכה הוועדה כי עליה לגייס עוד 23 אלף גברים המסוגלים לשרת שירות קרבי מלא לקראת המלחמה.