ההצהרה של טראמפ: מהלך בעל משמעות מהפכנית

בערב שבת (שעון וושינגטון) אמר אהוד ברק על ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל: "אני לא חושב שזהו מאורע בעל משמעות". לקראת ההודעה הצפויה של נשיא ארה"ב טראמפ בנושא, הוסיף ברק בפורום סבן בוושינגטון כי "הרבה יותר משמעותי - איזו מין תוכנית מדינית תוצע על ידי ממשל טראמפ".

האמירה שהמהלך הצפוי אינו "משמעותי" - משמעותה שברק קופץ על העגלה המדינית, ויותר מכך, שהוא מזהה את המשמעות הפוליטית הפנימית הבלתי רגילה שיש למהלך ההכרה הזה. מבחינה מדינית־בינלאומית זה מקרה ברור שבו שבירת המוסכמות של הנשיא טראמפ היא מהלך נכון ומתבקש.

בתחילת הדרך נראה היה שההכרה בירושלים והעברת השגרירות הן איזשהו קלף מדיני שמוטב לשמור לעתיד, לשלבים מתקדמים של המשא ומתן עם הפלשתינים. עכשיו, כשמתברר שאבו מאזן לא זז מילימטר בכיוון המדיני, הוא מרכיב ממשלות עם חמאס, ואילו המלך הירדני סגר למעשה את שגרירות ישראל בעמאן, אין מה להפסיד. יותר מזה: הכרה אמריקנית, ורצוי גם העברת השגרירות במהירות האפשרית לירושלים, היא מהלך שיאותת לערבים שהזמן פועל לפעמים לרעתם ושהם מתחילים לאבד קרקע מדינית.

אין ספק שראש הממשלה נתניהו ידע מה הוא עושה כאשר בלם יוזמות חקיקה שנועדו להכליל ב"מים הטריטוריאליים" של ירושלים גם את מעלה אדומים ועוד מחוזות רחוקים. האיפוק במקרה זה היה כוח, ואם הנשיא טראמפ יממש את הציפיות שנוצרו בסוף השבוע בנושא ירושלים - אזי ההתנהלות של ממשלת ישראל תוכח כנכונה.

אי הכרה של האמריקנים בירושלים כבירת ישראל גרמה לכך שבמובלע, ארה"ב מרוב הבחינות לא הכירה במדינת ישראל עצמה. למעשה היא הכירה רק בקיומה של קהילה יהודית בארץ ישראל שיש לה זכות הגנה עצמית - אבל לא הרבה יותר מזה.

ההכרה בירושלים תהיה, לפי כך, מעשה בעל משמעות מהפכנית - וזאת בניגוד לדעתו של אהוד ברק. יכול להיות שהתגובות מצד מדינות ערב יהיו נזעמות, אבל אם זה יקרה - הן ייאלצו להתמודד עם זה.

הגיע הזמן להפסיק לחשוש. מבחינת טראמפ, לאחר ההישג של העברת רפורמת המסים בסנאט, זה ממש מתבקש שיעלה את ירושלים על ראש שמחתו; היא תהיה הקצפת על עוגת המסים. מבחינת נתניהו: כותרות כחולות והישג היסטורי אישי, שיסחט דמעות אפילו מעיני הנשיא ריבלין.