כוכב אחד מעז: שאראס חוזר להיכל

"אין לי שום ספק שיבוא יום ושאראס יהיה אחד המאמנים הטובים באירופה", אמר ז'ליקו אוברדוביץ' בקיץ 2013. כארבע שנים מאוחר יותר ובגיל 41 בלבד - היום הזה כבר כאן.

שנתיים אחרי שהוקפץ מעמדת העוזר לתפקיד מאמן ז'לגיריס קובנה, מוביל שרונאס יאסיקביצ'יוס את הקבוצה הצנועה מליטא לצמרת היורוליג תוך כדי מפגני כדורסל איכותיים, שכללו ניצחונות בברצלונה, במלאגה וב־32 הפרש על ארמאני במילאנו. ז'לגיריס של רכז העבר הגדול מצויה בצמרת הקטגוריות ההתקפיות במפעל, וכאמור לא חוששת מאולמות חוץ (לתשומת לב מכבי ת"א).

עם אחד התקציבים הנמוכים ביורוליג (8.5 מיליון יורו) מצליח שאראס לגרום לקבוצתו לשחק כדורסל התקפי, וכהרגלו לקדם שחקנים מקומיים וזרים.

בקיץ שעבר שודרגו ליאו וסטרמן (צסק"א מוסקבה), לוקאס לקיביצ'יוס (פנאתינייקוס) וברוק מוטום (אנאדולו אפס), אחרי עונה מוצלחת בירוק של ז'לגיריס. העונה הפך שאראס את אדגארס אולנובאס לשחקן מטרה וגילה לאירופה את פאוליוס ולינסקאס בן ה־21, שמוביל את קובנה במדד הפלוס־מינוס. "אני בר מזל ללמוד משאראס", טען הרכז קווין פאנגוס בראיון לאתר "יורוהופס".

יוצא מהכלל טוב

מעטים, אם בכלל, הסופרסטארים האירופאים שהפכו למאמנים מצליחים. קחו, למשל, את הכוכבים הגדולים של אירופה מאז תחילת שנות ה־80 ולא תראו אותם על הקווים בימי חמישי. לא את גאליס, ברקוביץ', סאבוניס, ג'מצ'י, קוקוץ', ראדג'ה, בודירוגה, דנילוביץ', ריגודו ואחרים. פניוטיס ינאקיס מנסה לחזור לעניינים באריס סלוניקי, וסשה ג'ורג'ביץ' מחפש בבאיירן מינכן הצלחה לא רק במסגרת הנבחרות. שאראס, אם כן, עשוי להיות היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל.

שאראס. למרות התקציב הנמוך גורם לקבוצתו לשחק התקפי ויעיל // צילום: עמי שומן

שאראס המאמן מזכיר מאוד את שאראס השחקן. מנהיג, אנרגטי, יצירתי, כריזמטי, "חיית משחק" ומומחה בקריאת המצבים בפיקנ'רול. גם כמאמן הוא סופג טכניות למכביר ופעמיים כבר הורחק.

בשנתיים שלו כשחקן במכבי ת"א הוא לא היסס לגעור בניקולה וויצ'יץ' ושאג על מייסאו באסטון כשהאחרון לא נע לעמדות הנכונות עבורו. "למרות שהיה כוכב גדול, הקבוצה היתה חשובה לו. הוא היה טים פלייר", מסביר גורם עבר במועדון. "שחקנים גדולים אוהבים חופש, אבל כמאמנים הם פריקים של שליטה", הוא אומר כאשר שאראס נראה מעורב בכל מהלך הגנתי והתקפי של ז'לגיריס.

"למרות הפרמטרים ההתקפיים הנהדרים, שאראס עובד הרבה על הגנה, בעיקר הגנה קבוצתית", מסביר העיתונאי הליטאי דונטאס אורבונאס, "מאחר שהוא רוצה שכולם יבינו את השיטה שלו, לשחקנים החדשים כגון הצרפתי אקסל טופון או לאמריקנים די בוסט וברנדון דיוויס, יש קשיים".

בשבוע שעבר במשחק מול אנאדולו בבית, נראה שאראס מקפץ ומשתולל על הקווים כאשר טופון נע לעמדה מרוחקת ושאג עליו לעבור לצד השני. הוא משתגע על הקווים כאשר שחקניו מאבדים כדור או מבצעים עבירה ששולחת את היריבים לקו העונשין בלי שאותה עבירה מנעה סל.

בהתנהלותו מזכיר שאראס לא מעט את אוברדוביץ'. "הוא התייעץ איתו ולקח ממנו הרבה דברים. הוא דורש מהשחקנים הרבה וצועק כמו אוברדוביץ' בזמן משחק דווקא על שחקני הספסל, אבל מגן על השחקנים בכל התבטאות ולא יתייחס לשחקן ספציפי", מוסיף אורבונאס.

שאראס (מימין). מזכיר מאוד בהתנהלותו על הקווים את ימיו כשחקן // צילום: עמי שומן

בגמר הפלייאוף אשתקד, כאשר נשאל על ידי עיתונאי מקומי מדוע הרשה לשחקנו איי.סי לימה לעזוב את הקבוצה באמצע הסדרה, שאראס לא נשאר חייב: "אתה יודע מה זה כשנולד לך בן? אתה יכול להשוות את זה למשחק כדורסל כלשהו? רואים שאתה צעיר מדי".

"הדעה שלו היא הקובעת"

עם תום עונת היורוליג הקודמת, אחרי שז'לגיריס קובנה השיגה את המקום העשירי בזכות סיומת נהדרת, דווח ששאראס מחוזר על ידי מכבי תל אביב וברצלונה, אבל לבסוף חתם המאמן לשנתיים נוספות במועדון הפאר הליטאי.

בעבר טען כי החלום שלו לאמן בקבוצות עם אוהדים פנאטיים דוגמת מכבי או פנאתינייקוס, אבל הוא החליט לדחות אותו.

"שאראס הבין שבמכבי לא תהיה לו שליטה מלאה, וחוסר הוודאות במכבי בנוגע למאבקי הבעלים וחילוקי הדעות השפיעו עליו. הוא לא רצה להיות חלק מהבלאגן", מסביר אורבונאס ומוסיף: "לגבי ברצלונה, הם נותנים לך שם רק חצי שליטה. אתה יכול להביא עד שישה שחקנים ואת שאר הסגל קובעת ההנהלה. בליטא הסמכויות שלו מלאות והדעה שלו היא הקובעת".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות