"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעזרת רחפן: נחשף מבנה בן 2,200 שנה בלב שטח אש

החוקרים מעריכים כי מדובר במקדש או ארמון • בשל המיקום בשטח אש נאלצו החוקרים להשתמש ברחפן כדי לחשוף את הממצא

,עודכן
הרחפן הביא לתגלית // צילום: דאיין קרישטנסן // הרחפן הביא לתגלית // צילום: דאיין קרישטנסן

מבנה מרשים בן 2,200 שנה (מהתקופה ההלניסטית) אשר יתכן כי שימש כמקדש או כארמון אדומי, נחשף במהלך חודש אוקטובר בחפירה שהתקיימה בחורבת עמודה, המצויה בשטח אימונים צבאי בחבל לכיש.

צילום: רשות העתיקות

מנהלי החפירה, ד"ר אורן גוטפלד מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופבלו בצר ומיכל הבר מרשות העתיקות, ציינו כי ״אם אכן מדובר בארמון או מקדש אדומי, הרי שמדובר בתגלית נדירה ומרגשת – מבנים דומים בארץ ניתן לספור על כף יד אחת. נראה שהמבנה פורק במכוון – יתכן שהאחראים לכך היו החשמונאים שכבשו את האזור״.

באחד מחדרי המבנה נחשפו שני מקטרים - כלי פולחן בדמות מזבח קטן. אחד משני המקטרים עוטר בדמות שור, שנראה כיושב בחזית מקדש שלו עמודים מפוארים. לדברי החוקרים, "מדובר בממצא ייחודי ונדיר מבחינת העיטור שלו. יתכן שהשור בפתח המקדש מסמל את אחד האלים להם סגדו האדומים". לצד המקטרים נחשפו גם כלי חרס עדינים, חלקם יובאו מאזור יוון, ובהם קערות צבועות, פכיות ונרות שמן.

באתר התגלו גם מספר רב של חללים תת קרקעיים ובהם מתקנים שונים, כגון מחצבות, מקוואות, בתי בד וקולומבריה (שובכים קדומים לגידול יונים), וכן מחילות מסתור מימי מרידות היהודים ברומאים – שבאחת מהן נמצא סיר בישול שלם מימי מרד בר כוכבא (132–135 לספירה).

מבנה מפואר // צילום: דאיין קרישטנסן

התגלית החדשה אותרה בעזרת רחפן – אמצעי טכנולוגי שנכנס בשנים האחרונות לארגז הכלים של הארכיאולוגים. במסגרת מחקר ארכיאולוגי רחב המבוסס על סקר אווירי, צלמו הרחפנים את השטח שבין בית גוברין-מרשה בצפון ומושב אמציה בדרום – שטח אימונים הסגור לציבור בימי חול. הרחפנים הצביעו על קיומם של שרידים ארכיאולוגיים מגובה של עשרות מטרים, וכך אותרו הרמזים לקיומו של המבנה ההולך ונחשף כעת בחפירה. "זוהי פריצת דרך מחקרית", אומרים הארכיאולוגים, "הטכנולוגיה הזו סייעה לנו בבחירת מוקדי החפירה, ואכן מהר מאוד הבנו שמדובר בתגלית יחידה במינה. יש לקוות שהמשך החפירות באתר, באביב הבא, יחשפו טפח נוסף מסיפור המקום".

המקטרים הפולחניים שנמצאו באחד מחדרי המבנה // צילום: מיכל הבר, רשות העתיקות

כלי פולחן שנחשפו באחד מחדרי המבנה // צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בחפירה בחורבת עמודה, שמומנה ע"י ה-Beit Lehi Foundation ורשות עתיקות, השתתפו בתנאי שדה סטודנטים לארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן וקבוצה של מתנדבים מארה"ב.

חורבת עמודה הייתה בתקופה ההלניסטית אחת מיישובי הלוויין החקלאיים של מרשה (היום גן לאומי בית גוברין), עיר הבירה של האדומים בתקופה ההלניסטית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר