"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדאיג: האפליקציות עוקבות אחריכם

בטוחים שהפרטיות שלכם נשמרת? כדאי שתדעו שהאפליקציות הגדולות בעולם מפעילות תוכנות מעקב דרך המכשירים שלכם

,עודכן
רשתות חברתיות, צילום: GettyImages

מחקר שפורסם לאחרונה ב"independent" הבריטי מגלה מה עומד מאחורי האפליקציות הפופולאריות אובר, טינדר, סקייפ, טוויטר, ספוטיפיי וסנאפצ'ט.

על פי תוצאות המחקר, באפליקציות שהורדו על ידי מיליארדי משתמשים מוטמנת תוכנת מעקב שמנטרת את פעולות המשתמשים בה. החוקרים מאמינים כי מדובר במדגם קטן שמצביע על מגמה מסוכנת באפליקציות רבות נוספות.

שותף במחקר שנערך באוניברסיטת ייל כתב כי "המטרה העיקרית של המעקב היא לייעל את מערך הפרסום באפליקציות, באמצעות מעקב אחר המשתמשים, מצליחים מפעילי האפליקציות לפרסם למשתמשים לקוחות פוטנציאלים ככל האפשר".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

"75% מתכנת המעקב זוהו במחקר שכלל כ-300 אפליקציות, תוכנת המעקב והחתומים עליהן זוהו, בשאר 25% מהאפליקציות שנבדקו ייתכן וישנן תכנות מעקב שלא אותרו", ציינו החוקרים.

חלק מחברות המעקב מפעילות סאונד שלא ניתן לשמיעה באוזן בלתי מזוינת, ממש כמו במרכזי הקניות. הסאונד כולל פרסומות או מידע שמעבירות החברות, המידע נטמע במוחנו מבלי שנצליח לשמוע אותו.

החוקרים הצליחו לאתר אפליקציות תיירות באזורים מסוימים שעקבו אחר התיירים באותו האזור במטרה להטמיע תכנים במכשיר הנייד שלהם, מטרת התכנים והפרסומות שפורסמו במכשירים הניידים של משתמשי האפליקציות היא כמובן לגרום להם להיחשף לתכנים פרסומיים.

עוד עולה מהמחקר כי האפליקציות מצליחות להחדיר את תכנות המעקב בקלות בלתי נסבלת באפליקציות השונות מבלי שיהיה על כך פיקוח ב"גוגל פליי", ממנה מורדות כל האפליקציות למכשירים הפועלים באמצעות מערכת ההפעלה "אנדרואיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר