בשרות בתי הסוהר מזהירים שאם לא יימצא פתרון ליישום הוראת בג"ץ להקנות לכל אסיר 4.5 מ"ר למחיה, כ- 6000 אסירים צפויים להישאר במהלך השנה ללא מקום כליאה. "כדי להגיע לפסיקת בג"ץ צריך לשחרר אלפי אסירים, מעל 8000 מיטות", הדהימה אתמול (ראשון) נציגת שב"ס בדיון בוועדת הפנים של הכנסת.
ביוני השנה קיבל בג"ץ את העתירה בנוגע לצפיפות בבתי הסוהר, וקבע לוח זמנים לצמצומה בהדרגה. בפסק דין, שניתן על ידי הרכב שופטים בראשות המשנה לנשיאת בית משפט העליון השופט אליקים רובינשטיין, נקבע כי שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יועמד על 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת או 4.5 מ"ר כולל.
כן נקבע כי תוך תשעה חודשים ממתן פסק הדין, קרי חודש מרץ השנה, יועמד שטח מחייתו של כל אסיר ועצור על 3 מ"ר לפחות לא כולל שירותים ומקלחת, ותוך 18 חודשים יורחב שטח המחיה ל-4.5 מ"ר.
על פי מנהל התכנון בשרות בתי הסוהר, שטח התא המוצע כיום לכל אסיר עומד על 3.16 מ"ר. במסגרת זו, 21 אחוז מהאסירים מחוזקים בשטח תא גדול מ-4.5 מ"ר, כ-18 אחוז מוחזקים בשטח תא בין 4 ל-4.5 מ"ר, כ-61 אחוז מוחזקים בשטח תא קטן מ-4 מ"ר ושני שליש מאלה כ-40.5 אחוז מוחזקים בשטח תא הקטן מ-3 מ"ר.
דיון שהתקיים אתמול בוועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ דוד אמסלם, עסק בשאלה כיצד יעמוד שב"ס בהוראת בג"ץ שאסיר יקבל 4.5 מ"ר, שכן בעוד שנה יהיו 6,000 אסירים עודפים שאי אפשר לשחררם על פי חוק, והמשך כליאתם יהיה מנוגד לפסיקת בג"ץ בנושא הצפיפות.
נציגת שרות בתי הסוהר בדיון הדהימה כשאמרה ש"כדי להגיע לפסיקת בג"ץ צריך לשחרר אלפי אסירים, מעל 8000 מיטות. אם היום בתא של 22 מטר יש 10 מיטות, לפי התקן החדש נוכל להציב שם רק 5 מיטות. לפי המצבה הנוכחית יש 6,000 אסירים ללא מקום כליאה. אין לי מענה חוקי לזה, כי אני לא יכולה לשחרר אותם. התביעה ומשרד המשפטים נדרשים לומר מה לעשות בדצמבר 2018, איך להקטין עד אז את זרם הנכנסים ולהגדיל את זרם המשתחררים".
גורמים בשב"ס אמרו אתמול לישראל היום כי מצוקת מקומות הכליאה בשב"ס אקוטית. לטענתם, גם ההחלטה לסגור את מתקן חולות מכבידה אף היא את המספרים, שכן, המתווה החדש לסגירת המתקן קובע שמסתננים שלא ירצו לעזוב למדינה שלישית ייכלאו כאסירים. על פי אותם גורמים הפתרון לשלב הבינוני והארוך הוא בניית מתקני כליאה חדשים אולם הדבר אינו ראלי בשלב הנוכחי שכן הדבר מצריך הכרזת ממשלה על בינוי בתי סוהר ותקצובם.
כדי לעמוד בפסיקת בג"ץ טוענים בשב"ס, כי קיים צורך לבצע שינויי חקיקה מידיים לצורך הגדלת מספר חלופות הכליאה, כמו איזוק אלקטרוני ועבודות שורות. כיום יש על פי חוק 750 תקנים של איזוק אלקטרוני כחלופת מעצר אולם אין מיצוי של התקנים שכן ישנם רק כ-500 עצורים ואסירים עם איזוק.
"שופטים רק צריכים להחליט על החלופה", אומרים גורמים בשב"ס. בנוסף, ישנם כיום כ-2,200 המבצעים עבודות שרות כחלופת מאסר, ובשב"ס טוענים שאפשר להגדיל את המספר והדבר תלוי בבתי המשפט. רעיון נוסף שנמצא בימים אלה בבדיקה הוא להגדיל את תקופת קיצור המאסר משליש לחצי שנה.
"הדבר הכי קריטי זה שהמשטרה צריכה לעצור פחות", אמרו גורמים במערכת אכיפת החוק, "יש אלפי עצורים ימים, יש עצורים שמנהלים משפט והתחושה היא שהיד קלה על ההמלצה על המעצר וידה של מערכת המשפט קלה על האישור לשלוח למעצר. לא כל בן אזרח שרוצים ליצור עליו לחץ בחקירה צריך לזרוק לבית המעצר כדי שישבר יודה ויהפוך לעד מדינה".
ח"כ בני בגין הזכיר בדיון את ועדת דורנר לבדיקת מדיניות ענישה, ואמר כי "כוונתה הייתה לנסות להביא למצב שמפחיתים את זרם הנכנסים לבתי הסוהר בעקבות הצעות חוק לא אחראיות, שתמיד דורשות החמרת ענישה. להנחות לא להביא הצעות חוק שיקבעו עונש מרבי גבוה. לצערי בשנתיים האחרונות אפילו הממשלה לא עומדת בהנחה זו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו