"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הותר לפרסום: הגרסה הימית של כיפת ברזל הפכה למבצעית

מערכת ההגנה מפני רקטות, שהוצבה על גבי ספינת טילים של חיל הים, הצליחה ליירט מטח שנורה לעברה • המערכת על הסטי"ל חוברה אלחוטית למערך כיפת ברזל על החוף • מפקד מערך ההגנה האווירית: "הניסוי דימה תרחיש שייתכן ונידרש לו בעימות מול עזה"

,עודכן
מערכת כיפת ברזל ימית // צילום: דו"צ

ניסוי מוצלח במערכתכיפת ברזלימית: חיל הים ומערך ההגנה האווירית של חיל האוויר קיימו היום (ב') ניסוי מוצלח במערכת כיפת ברזל שהוצבה על גבי ספינת טילים של חיל הים. בצה"ל מציינים כי המערכת צפויה לתתמענה הגנתי על הנכסים הכלכליים של ישראלבלב ים בעת עימות מפני ירי רקטות. עם השלמת הניסוי בהצלחה, הכריזו בצה"ל על המערכת כמבצעית.

במסגרת הניסוי, שקיבל את השם "הזדמנות פז", בוצעו מלב ים יירוטים של איומים שדימו גראדים ששוגרו כמטרות בודדות ובמטחים. "בטווחים, בסוג המטרה, בממשק בין המערכות, הניסוי דימה תרחיש שייתכן ומחר נידרש לובעימות מול רצועת עזה", אמר מפקד מערך ההגנה האווירית, תא"ל צביקה חיימוביץ. חיימוביץ הדגיש כי המערכת "יכולה לעמוד למבחן מבצעי כבר מחר בבוקר". נזכיר כי במהלך מבצע "צוק איתן" היו ניסיונות שיגור רקטות לעבר אסדות בלב ים.

כחלק מהניסוי הוצב משגר של כיפת ברזל על אח"י להב, ספינת טילים של חיל הים מסוג סער 5. המשגר, שהוצב על מנחת המסוקים שבספינת הטילים, חובר למכ"ם אדיר שעל הספינה, ואילו המערכת כולה חוברה באופן אלחוטי למערך כיפת ברזל שעל החוף. בכך נוצר מצב שהסוללות שעל החוף יכלו להיעזר בגילויים של המכ"ם הימי, ולהיפך. בצה"ל החליטו שלא להציב משגרים על האסדות עצמן משיקולי בטיחות, מחשש לאש שתפרוץ על האסדה במהלך שיגור הטילים המיירטים.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

השיגור מתוך הסטי"ל // צילום: דו"צ

לפי ראש מטה חיל הים, תת-אלוף דרור פרידמן, "הניסוי המוצלח סיכם שנה של שיתוף פעולה בין חיל הים, חיל האוויר, מפא"ת והתעשיות. המטרה הייתה להביא ליכולת של כיפת ברזל ימית כדי להגן על הנכסים האסטרטגיים של ישראל במים הכלכליים. מכ"ם האדיר שעל הספינה זיהה את האיום, והמשגר שיגר מיירט מסוג טמיר של כיפת ברזל". עוד ציין תא"ל פרידמן כי "פיתחנו את היכולת באופן מואץ על מנת לגשר על פער מבצעי עד להגעת ספינות המגן, בגלל האיחור בהגעתן מהתכנון ההתחלתי". חשוב לציין כי בארבע ספינות המגן, המכונות בחיל הים סערי 6 וצפויות להגיע לישראל לקראת סוף העשור, ישולבו יכולות מובנות להצבת משגר של כיפת ברזל.

תא"ל חיימוביץ ציין מצדו: "לקחנו את לוחמי ההגנה האווירית ושמנו אותם על ספינות חיל הים. המערכת מצטרפת לשורת יכולות כמו חץ 3 וקלע דוד. זו בשורה של ממש, חלק מאותו מרוץ למידה שלנו מול האויבים שלנו".

שר הביטחון לשעבר, ח״כ עמיר פרץ, אמר כי "האיום על העורף הינו חלק מרכזי בכל מערכה צבאית במאה ה-21, בין אם מול צבאות זרים או ארגוני טרור. על כולנו להצדיע לצוותי הפיתוח של התעשיות הביטחוניות ולמפקדי צה"ל על קליטת המערכת, ולכל החיילות והחיילים המתפעלים אותה ומגנים על כולנו לאורך כל חודשי השנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר