בחלק מהקיבוצים השמחה הייתה מעורבת: "העדיפו את א"י השלמה"

תוכנית החלוקה שאושרה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 גרמה לפרץ של שמחה ביישוב היהודי, אולם לא כולם היו שלמים עימה. מקום מפתיע שבו התגלתה מחלוקת לגבי התוכנית הוא דווקא התנועה הקיבוצית, שחלק מחבריה התנגדו להצעת החלוקה.

מי ששופך אור על אותם ימים הוא שר החינוך לשעבר וחתן פרס ישראל, אהרון ידלין מקיבוץ חצרים, שהצטרף אז לגרעין המייסד של קיבוץ בארי שבמערב הנגב בשנת 1946. אנשי הקיבוץ עלו לקרקע בערב יום כיפור תש"ז, הלילה שבין 5 ל־6 באוקטובר 1946, כחלק ממבצע "11 הנקודות בנגב" שקמו בן לילה במבצע חשאי. נכון לאותם ימים, חלק מהנגב לא נכלל בתוכנית החלוקה של האו"ם ומטרת עליית הבזק על הקרקע היתה לקבוע עובדות בשטח.

אהרון ידלין // צילום: דודי ועקנין

בערב כ"ט בנובמבר 1947 היה ידלין בן 21 בלבד. "עד להצבעת האו"ם בארי היה בין הקיבוצים שתמכו בזרם שהוביל יצחק טבנקין", הוא מספר, "רוב החברים התנגדו לתוכנית החלוקה והעדיפו את ארץ ישראל השלמה. בערב כ"ט בנובמבר התקבצו כל החברים סביב הרדיו, ובכל פעם שמדינה הצביעה 'כן' היתה שמחה גדולה. למרות שהחברים העדיפו את א"י השלמה, הם שמחו שהנגב נכלל בגבולות המדינה בזכות 11 הנקודות שהקמנו. אגב, בניגוד לתומכי טבנקין, אני ואחרים תמכנו בבן־גוריון ובהנחה שאם לא עכשיו - אימתי". 

יצחק טבנקין // צילום: פריץ כהן/ לע"מ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו