"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"מבקרי המדינה הפכו לשחקנים פוליטיים"
יעקב זלצר, לשעבר המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה, מגבה את החקיקה להגבלת סמכויות המבקרים • "הפכו לעיתונאים עם חותמת של שופטים בדימוס, זו שערורייה"
"ממדים חסרי תקדים" יוסף שפירא // צילום: דודי ועקנין

"מבקרי המדינה הפכו לשחקנים פוליטיים"

יעקב זלצר, לשעבר המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה, מגבה את החקיקה להגבלת סמכויות המבקרים • "הפכו לעיתונאים עם חותמת של שופטים בדימוס, זו שערורייה"

,עודכן

ההשתלחות התקשורתית נגד יוזמתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' לשנות את "חוק המבקר" ולהגביל את סמכויות החקירה של מבקר המדינה בעניינים אקטואליים, מוציאה משלווה את יעקב זלצר, מי שהיה עד לפני כשנתיים המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה, הממונה על יישום הביקורת במשרדי הממשלה.

"יש צורך במהפכה. מבקרי המדינה הפכו לחלק מהמגרש הפוליטי של מדינת ישראל וזה הרס את מוסד הביקורת", הוא אומר, "נוצר נוהג שממנים משפטן לתפקיד המבקר, וכך נכנסו לשם אנשים שהם בורים ועמי הארצות בתחומי הביקורת, והם דרדרו את הממסד הזה באופן חסר תקנה".

לדבריו, ביקורת המדינה, שהחלה כבקרה טכנית על תקציב משרדי הממשלה, התרחבה במשך השנים עד שכללה גם ביקורת על המנהל הציבורי. לפני כשני עשורים, מסביר זלצר, הביקורת החלה לפלוש אף לתחומי המדיניות והפוליטיקה. "זה החל כבר אצל מרים בן־פורת ותפס תאוצה רבה אצל מיכה לינדנשטראוס", הוא מציין, "זה מגיע לממדים חסרי תקדים תחת כהונתו של המבקר הנוכחי יוסף שפירא".

זלצר מפנה אצבע מאשימה כלפי התקשורת, שלטענתו משתפת פעולה עם עבודת המבקר. "העיתונאים אוכלים פירורים מהידיים של המבקר אז הם הופכים אותם לקיסרי הארץ, שאסור לבקר אותם או להרהר אחריהם", הוא אומר.

התוצאה, לדבריו, היא ש"מבקר המדינה הפך להיות בלוף אחד גדול: המבקר הפך להיות שחקן פוליטי במגרש, ויש לו עניין רק לנגח את המערכות".

התופעה באה לידי ביטוי בולט במה שמכונה "דו"חות מיוחדים". על פי החוק, בסמכות המבקר להגיש דו"חות נוספים מעבר לדו"ח השנתי הקבוע. סעיף זה נועד למקרים חריגים של עבירה חמורה על טוהר המידות או אירועים דחופים ברמה הלאומית.

"בעבר היו עושים 3-2 כאלה בשנה. רוב העבודה הוקדשה לתכנון שנתי ולמעקב", אלא שבשנים האחרונות זה הפך למבול: "המבקר מגיש עכשיו 25 דו"חות מיוחדים בשנה. מה ההיגיון בזה? הרי אף אחד לא עוקב אחר תיקון הליקויים, זה מיועד נטו לתקשורת".

ויש, לשיטתו, עוד הבדל חשוב: "הדו"ח השנתי מצריך תגובה של הגוף המבוקר, וזה תהליך ארוך. בעקבות הערות הגוף המבוקר אני כמפקח הכללי והעובדים שלי היינו מחליטים מה מכניסים לדו"ח הסופי". ואולם, הדו"חות המיוחדים לא עוברים תהליך דומה: "אין על זה שום מעקב ולא יוצא מזה כלום. לא צריך את ההערות של הגוף המבוקר והמבקר מוציא ישר לתקשורת".

המבקרים, לדברי זלצר, "הפכו לעיתונאים למעשה, רק עם חותמת של שופט בדימוס. זו שערורייה".

תגובת המבקר: "דברי הבל"

זלצר מסכם ואומר כי "יש חשיבות עצומה לשנות את החוק. מה שעושה סמוטריץ' זו מלחמת קודש. חייבים להחזיר את מוסד המבקר לתפקידו המקורי ולהפסיק את הנוהל הבזוי שהפך את המבקר לרשות שלטונית עצמאית חסרת בקרה או איזון".

ממבקר המדינה נמסר בתגובה לכתבה: "מדובר בדברי הבל שכלל אינם ראויים לתגובה".

"יש צורך במהפכה" עקב זלצר // צילום: דודי ועקנין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו