"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנדלבליט לבג"ץ: "חוק ההסדרה גורף ופוגעני - יש לבטלו"

היועץ המשפטי לממשלה קבע כי החוק שעבר בכנסת איננו חוקתי ויש לגנוז אותו • ח"כ שולי מועלם: "מצרה על בחירתו של היועמ"ש, יש לבלום את האבסורד שבג"צ הופך לכלי שרת עבור הפלשתינים"

,עודכן
היועמ"ש, אביחי מנדלבליט // צילום: אלכס קולומויסקי // היועמ"ש, אביחי מנדלבליט // צילום: אלכס קולומויסקי

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, חזר על התנגדותו הנחרצת לחוק ההסדרה בתגובתו לבג"צ בעניין. "אין מנוס מהכרזה שיפוטית על חוק ההסדרה כחוק בלתי-חוקתי אשר דינו בטלות", כתב. "החוק איננו עומד במבחנים חוקתיים".

מנדלבליט הסביר כי למרות שהחוק נועד להגן על מתנחלים שפעלו בתום לב, אך בפועל מגן גם עלמקרים בהם פועלים ללא היתר על קרקע פרטית. "החוק שנחקק נועד על פניו לתת מענה למצוקתם של מתיישבים לא מעטים אשר התברר כי בתיהם אינם נמצאים בתחומי אדמות מדינה, ולכן – על רקע הדין החל באזור ופסיקת בית המשפט הנכבד בנדון – עומדים כביכול בפני סכמת פינוי והריסה. אין חולי כי הרצון לתת מענה ראוי לבעיה זו, במקים שבהם מדובר במתיישבים תמי לב אשר נקלעו לסיטואציה שלא בטובתם, הוא תכלית ראויה. יחד עם זאת, החוק אינו מסתפק במתן מענה למצבים אלה, אלה חל גם ביחס למצבים שבהם אין הצדקה לכך, למשל בינוי שבוצע לפני זמן קצר, כאשר המקים מודע במופגן למעדה הקנייני של הקרקע ופועל ללא היתר כדין. זו אינה תכלית ראויה".

עוד כתב כי "מדובר בהסדר גורף ופוגעני אשר נותן עדיפות מוחלטת לזכויות ולאינטרסים של המתיישב. החוק יגרום לאפליה חמורה כלפי האוכלוסיה הפלשתינית, מדובר בהסדר שאינו צולח את מבחן המידתיות".

בתגובה לתשובתו של מנדלבליט לבגצ בעניין חוק ההסדרה, אומרת יוזמת החוק יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי: חוק ההסדרה נוגע בדרכי פתרון בסוגיית ליבה של ההתיישבות ביהודה ושומרון . אני מצרה על בחירתו של היועץ המשפטי לממשלה להתנגד לחוק שעבר בוועדת השרים ובכנסת תוך השקעת שעות רבות של דיונים. במידה והחוק יבוטל בבגץ לא יהיה מנוס ונקדם את חוק יסוד החקיקה ונחוקק את פסקת ההתגברות. יש לבלום את האבסורד בו הבג"צ הפך לכלי שרת עבור הפלשתינים ועוזריהם בארגוני שמאל קיצוני".

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני), אמר בתגובה: "היועץ המשפטי לממשלה שם את ראשו על כפות מאזני הצדק. הוא צודק, אבל החשד הוא כי ראשו ״יערף".

חוק ההסדרה המרוכך אושר בכנסת בפברואר האחרון. החוק, שגרר אחריו ביקורת בין לאומית ופולמוס בתוך המדינה נועד להסדיר את מעמד הבתים בהתנחלויות, שנבנו על קרקעות בבעלות פלשתינית פרטית.

לפי חוק ההסדרה, הקרקעות יישארו בידי בעליהן והמדינה תפקיע את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותה לממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון. בתמורה הבעלים יקבלו קרקע חלופית או פיצוי בגובה 125% מערך דמי השימוש בקרקע, לבחירתם.

לפני כשבוע וחצי הגיש היועמ"ש מנדלבליט, בקשה למתן צו ביניים ארעי בעתירת הארגונים עדאלה, מרכז ירושלים לזכויות אדם ואלמיזאן לזכויות אדם נגד חוק ההסדרה. העתירה נגד החוק הוגשה בשמן של 17 רשויות מקומיות פלשתיניות ביהודה ושומרון, שהקרקעות שנמצאות בתחומיהן עלולות להיות מופקעות בשל יישום החוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר