"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"רפורמת סימון המוצרים המזיקים - מהלך בודד ורעוע"

לקראת הדיון היום בכנסת: נשיא איגוד לשכות המסחר תוקף את הצעתו של שר הבריאות • טוען: הרפורמה האמיתית צריכה לשים דגש על חינוך הציבור

,עודכן
אוריאל לין, צילום: דודי ועקנין

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שיגר מכתב ליו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת, ח"כ אלי אלאלוף, ובו מתח ביקורת חריפה על המהלך שמוביל משרד הבריאות לסימון מוצרים משמינים ומזיקים.

הוועדה תדון היום ברפורמה שהציע שר הבריאות, יעקב ליצמן, שעליה אומר לין: "עצם תיוגה כרפורמה יכול ליצור את הרושם שזהו עיקר ההתמודדות בשיפור בריאות הציבור, אך מדובר במהלך בודד אחד, רעוע ביותר, מתוך מהלכים רבים שנדרשים".

לדברי לין, מדובר במהלך חלקי ביותר, שחל רק על 2% מכלל צריכת המזון בישראל. כך, למשל, מיצי פירות עשירים בסוכר לא יסומנו. לין קרא ליו"ר הוועדה לעשות רפורמה של אמת, כפי שהוצעה על ידי הממשלה לפני שש שנים, המקיפה את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ושמה דגש מיוחד על חינוך הציבור. "זוהי הרפורמה האמיתית, ולצערנו מתעלמים ממנה", אמר.

סימון המוצרים

לראיה מציג לין את המודל הצ'יליאני, "המודל היחיד שקיים כיום וממנו ניתן להסיק מסקנות. חלפה שנה אחת בלבד מאז תחילת יישומו והפרסומים האחרונים מעידים כי ההשפעה של הסימון המוצע היא תקופתית ובטלה בשישים".

עוד מוסיף לין כי "מצויים ממצאים סותרים בשפע: יותר משנה אחרי החלת רפורמת סימון המזון השלילי בצ'ילה, חלה התאוששות במכירות המזון המסומן כמו מרקים ועוגיות. בחג המולד מכירות המוצרים המסומנים כמזיקים עקפו את מכירות הלא מסומנים. כמו כן, הצרכנים סלחניים יותר כלפי מוצרי פרימיום, ונרשמה שם דווקא עלייה בצריכת מוצרים עם שומן רווי".

עוד אומר לין שההצעה שעל הפרק כעת נוגדת את שיטת העבודה של האיחוד האירופי ותכביד על הסחר הישראלי מול האיחוד ומול ארה"ב, שלהן יש דרישות שונות לסימון. "הדבר עלול ליצור בלבול בקרב הציבור, שכן קטגוריות של מוצרים שבשלב הראשון ייחשבו כ'בריאים' יצטרכו לקבל סימון שלילי עם החמרת הקטגוריות".

זאת ועוד, הוא אומר כי "יהיה זה מגוחך ואף נלעג אם ישראל תזדרז לייצר סימון מיוחד משלה, ולאחר מכן תצטרך לשנות זאת בהתאם להחלטה שתתקבל במסגרת החלטת המדינות שתנוסח בארגון הבריאות באו"ם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר