"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צ. קוריאה: עדויות למגיפת טפילים קשה

מדיניותו של שליט המדינה להשתמש בצואת אדם לדשן את השדות הביאה להתפשטות טפילי ענק שנחשפו בבטנו של חייל שערק

,עודכן
ד"ר לי קוק ג'ונג מציג את הטפילים שנמצאו בגופו של החייל // צילום: איי.אף.פי // ד"ר לי קוק ג'ונג מציג את הטפילים שנמצאו בגופו של החייל // צילום: איי.אף.פי

מקרה מחריד של תולעים טפיליות נחשף בבטנו של חייל שערק בשבוע שעבר מצפון קוריאה לדרומה, מעלה את החשד של מגיפת טפילים שיצאה משליטה במדינה המסוגרת.

צילום: רויטרס

מומחי בריאות בדרום קוריאה סבורים כי המגיפה נגרמה ממדיניות אותה חידש שליט המדינה, קים ג'ונג און, לדשן את השדות במדינה באמצעות צואת אדם שנאספת על ידי עובדי כפייה ומפוזרת בשדות במדינה.

הטפילים נחשפו בבטנו של חייל צפון קוראני ששמו לא הותר לפרסום תוך שהוא שוהה במתקן רפואי שיקומי, לאחר שנורה על ידי חבריו לנשק כשנמלט דרך האזור המפורז.

הטפילים שנתגלו היו באורך מדהים של 60 סנטימטרים וגרמו להלם בקרב הצוות הרפואי במתקן בו טופל החייל הנמלט. "אני משמש כרופא 20 שנה, ודברים כאלו ראיתי רק בספרי הלימוד", מודה לי קוק ג'ונג, ראש הצוות הרפואי שהסיר את הטפילים מבטנו של החייל.

זו לא הפעם הראשונה שהמדיניות מיושמת במדינה. בשנות התשעים, לאחר הפסקת העברת הדשנים הכימיים מברית המועצות לצפון קוריאה, החל אביו של השליט הנוכחי, קים ג'ונג איל, בשימוש בצואת אדם ובעלי חיים לדישון השדות, דבר שגרם למחלות קשות ולירידה תלולה בתפוקת המזון שהביאה רעב קשה.

מדיניות שגרמה בעבר לחולי ורעב, מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און // צילום: רויטרס
מדיניות שגרמה בעבר לחולי ורעב, מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און // צילום: רויטרס

מדיניות שגרמה בעבר לחולי ורעב, מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און // צילום: רויטרס

מומחים בדרום קוריאה מודים כי אין בידיהם נתונים על היקף המגיפה או אזורי ההשפעה שלה, זאת מאחר ושום מידע לא יוצא מהמדינה המסוגרת וזרים מעטים מבקרים בה, אך מצבם הרפואי של הפליטים הנמלטים מהמדינה הוא לרוב ירוד ונדרשים חודשי שיקום ארוכים בטרם רבים מהם חוזרים לקו הבריאות.

קרוב ל-30 אלף צפון קוריאנים הצליחו לערוק מהמדינה ולהגיע לשכנתה מדרום, לרוב דרך סין, בעשורים האחרונים. בשנה האחרונה חלה ירידה חדשה במספר הנמלטים מהמדינה, ככל הנראה בשל שיפור האבטחה בגבולותיה הצפוניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר