"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לראשונה: עריכת גנים באדם חי

הניסוי בוצע בגופו של חולה אמריקני בן 44 • "מוכן לקחת סיכון, כדי לעזור לי ולאחרים"

,עודכן
בריאן מאדוקס // צילום: אי.פי

מדענים ניסו לראשונה "לערוך" גנים בתוך גוף של חולה, בניסיון לשנות את הקוד הגנטי של חולה במחלה חשוכת מרפא. הניסוי בוצע השבוע בקליפורניה, על גופו של בריאן מאדוקס (44), שקיבל עירוי ורידי של מיליוני עותקים של גן תקין וכלי גנטי שנועד לחתוך את הקוד הגנטי שלו בנקודה מסוימת מאוד.

"אני מוכן לקחת את הסיכון, בתקווה שזה יעזור לי ולאנשים אחרים", אמר מאדוקס על היותו האדם הראשון העובר את ההליך. מאדוקס סובל ממחלה הנקראת סינדרום האנטר. רק בעוד כחודש יהיה אפשר לדעת אם התיקון הגנטי הצליח. וידוא מלא של ההצלחה יהיה רק בעוד שלושה חודשים. אם יצליח הניסוי, זה יקדם את כל התחום של ריפוי גנטי.

מדענים כבר ערכו גנים אנושיים עד היום ושינו תאים אנושיים במעבדה, ולאחר מכן החזירו אותם לחולים. בוצעו גם תיקונים גנטיים, שלא היתה בהם עריכה של הגנים. אבל שיטות אלו מתאימות רק לסוגי מחלות ספורים. חלק מהן מביאות לתוצאות חלקיות לתקופה קצרה, אך אינן מצליחות להחזיק מעמד. שיטות אחרות מספקות גנים כ"חלקי חילוף", אולם אין אפשרות לשלוט על המיקום של הגן בתוך רצף הדנ"א, בעיה שעלולה לגרום להתפרצות מחלת הסרטן.

"הגן המוחדר הופך לחלק מהדנ"א עד לסוף החיים", הסבירה ד"ר סנדי מקרה, נשיאת חברת סנגמו תרפיוטיקס, חברה מקליפורניה המבצעת את התיקון הגנטי למחלות מטבוליות ואי קרישת דם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר