מה עומד מאחורי מפגש האינטרסים הרוסי־איראני בסוריה?

המלחמה בסוריה הולכת ומתקרבת אל קיצה. בשאר כבר שולט, גם אם לא שליטה מלאה, על מרבית שטחיה של המדינה, ובמקביל נרשמת ירידה בהיקף האלימות ובמספרי ההרוגים. אכן סיבה למסיבה, וקודם כל במוסקבה, המנצחת הגדולה במלחמה זו.

לניצחון הרוסי־סורי־איראני תרמה יותר מכל דווקא וושינגטון, קודם כל בחידלון ובחוסר המעש של ממשלו של אובאמה, אך גם של טראמפ, שהפקירו את המורדים במדינה לגורלם. אך גם במאבק המוצלח שניהלו האמריקנים מול דאעש במזרחה של סוריה. שהרי לא הרוסים או האיראנים, וברור שלא צבא סוריה של בשאר, הם שמוטטו את הח'ליפות של דאעש, אלא האמריקנים ובעלי בריתם, הכורדים בסוריה והשיעים בעיראק.

אלא שבמקום דברי תודה מאשימים עתה בכירים רוסים, ובהם שר החוץ הרוסי לברוב, את וושינגטון בשיתוף פעולה עם דאעש והם אף טוענים כי הנוכחות האמריקנית בסוריה איננה לגיטימית ומסכנת את היציבות ואת השלום במדינה זו.

הלוואי שבטענות אלו היה ממש. שהרי לאמריקנים היתה אמנם טקטיקה מוצלחת שהביאה למיטוט דאעש, שעה שהרוסים היו עסוקים בשיטוח עיירות וכפרים של מורדים במערבה של סוריה. אבל לוושינגטון לא היתה מעולם, ואין גם היום, אסטרטגיה כוללת באשר לעתידה של סוריה. וכך את החלל שיצרה התמוטטות דאעש ממלאת איראן.

בין מוסקבה לטהרן אין שוררת אהבה גדולה, אבל איראן היא שותפה של רוסיה למהלך של הבטחת משטרו של בשאר אל־אסד, ויותר מכך של השלטת ההגמוניה הרוסית על הלבנט. בדרך גוזרים האיראנים את הקופונים ומקדמים גם את האינטרסים שלהם, כינון מרחב השפעה איראני מטהרן, עבור בבגדאד ובדמשק, וכלה בביירות.

הרוסים לא יניחו לאיש, עתה משהטרף נפל בחיקם, להתחלק עימם בשלל, ודאי שלא לאמריקנים. הנשיא טראמפ אולי הבטיח להשיב את ארה"ב לגדולתה, אבל מבחינת הרוסים וושינגטון נותרה אותו שק חבטות שבו הם חובטים בהנאה רבה. הרוסים גם לא יניחו לישראל לפגום בשותפות האסטרטגית שלהם עם איראן, החיונית לביסוס מעמדה של מוסקבה באזור. הם קשובים לישראל ואינם רוצים רעתה, אבל במוסקבה החשש הישראלי מפני איראן נראה מוגזם.

סוריה חשובה לרוסים ופחות לאמריקנים, ולכן יש להניח שחילוקי הדעות בין השתיים ייפתרו בסופו של יום באמצעות ויתורים אמריקניים. ישראל לעומת זאת היא אגוז קשה לפיצוח, ויש רק לקוות שמוסקבה תגלה בעתיד נכונות רבה יותר להתחשב בדאגותיה הלגיטימיות של ירושלים באשר לעתידה של סוריה.