חרירי הוא כלי משחק במלחמה בין סעודיה לאיראן

נכון לאמש טרם נמוג הערפל באשר לגורלו של ראש ממשלת לבנון המתפטר, סעד חרירי. האם "נחטף", אולץ להתפטר, ומוחזק במעצר בית בסעודיה כפי שטוענים נסראללה ובעל בריתו הפוליטי, נשיא לבנון, מישל עאון, או שמא התפטר מרצונו כביטוי של מחאה על כך שאיראן וחיזבאללה השתלטו, בעצם, על לבנון.

האמת תתבהר, מן הסתם, בימים הקרובים, אבל צריך להבין שחרירי, מבכירי העדה הסונית בלבנון, הוא, כשלעצמו, דמות משנית, כלי משחק בלבד במלחמה המרה, שמתנהלת ברחבי המזרח התיכון בין שתי המעצמות האזוריות, בין איראן השיעית לבין סעודיה הסונית ובני חסותן: חיזבאללה והחות'ים בתימן מזה והמורדים בסוריה מזה.

לפני כשנה הסכים חרירי לקבל על עצמו בפעם השנייה את ראשות הממשלה בלבנון אחרי שיתוק מתמשך במוסדות המדינה. בית המלוכה הסעודי רתח מזעם על המהלך הזה, שהתפרש בריאד ככניעה של חרירי ללחצי חיזבאללה והתבטלות של העדה הסונית בלבנון בפני השיעים בהנהגת נסראללה.

הכעס הסעודי הלך והחריף בחודשים האחרונים כאשר התברר ליורש העצר הצעיר בריאד, שכניסת חרירי לתפקיד ראש הממשלה והתייצבות החזית הפנימית בלבנון שחררו, למעשה, את ידי איראן וחיזבאללה כדי להנחית מהלומות קשות על אינטרסי סעודיה בשתי זירות לחימה: בסוריה ובתימן. בסוריה הולכים המורדים הנתמכים על ידי סעודיה ומובסים בפני המתקפה של איראן וחיזבאללה, ובתימן מצליחים המורדים הפרו־איראנים לשגר טילים על ריאד למרות המיליארדים ששפך יורש העצר על ניהול המלחמה בהם.

התוצאה: מוחמד בן סלמאן החליט כעת לטרוף את כל הקלפים ולנהל את העימות עם איראן וחיזבאללה "על כל הקופה", גם בלבנון.חרירי נקרא לסעודיה להגיש את התפטרותו כדי להמחיש שהסונים בלבנון לא ישמשו עוד "עלה תאנה" של נסראללה. ישראל אינה צד בעימות הסוני־שיעי, שמפלג את עולם האסלאם, אף שאינטרסיה - לבלום את איראן ואת חיזבאללה - זהים לאלו של בית המלוכה בריאד. היא לא תצא למלחמה בסוריה ובלבנון למען הסעודים, אבל עלולה להיגרר אליה אם ייווצר איום ממשי על ביטחונה, למשל התבססות של איראן בשתי המדינות.