"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

37% מהמורים לאנגלית - ללא הכשרה מספקת

משרד החינוך: "גייסנו מאות דוברי אנגלית ברמה גבוהה שישתלבו במערכת בשנת הלימודים הבאה" • "בנוסף גוייסו 950 תומכי הוראה המשוחחים עם התלמידים אך ורק באנגלית"

,עודכן
צילום אילוסטרציה // Gettyimages

משרד החינוך הודיע בתחילת השנה על תוכנית לאומית ללימודי האנגלית, אך הנתונים מראים כי לא רק רמת התלמידים מעוררת דאגה, אלא גם רמת המורים: מתוך כ־14 אלף מורים לאנגלית, 5,000 (37%) מחזיקים בהכשרה לא מספקת בתחום. נקודת האור: משרד החינוך גייס מאות סטודנטים ובעלי תארים עם אנגלית שפת אם, וחלקם ילמדו בבתי הספר כבר משנת הלימודים הבאה.

הנתונים הלא מחמיאים, שנחשפו על ידי משרד החינוך לבקשת "ישראל היום", מעלים כי במערכת החינוך מלמדים 13,742 מורים לאנגלית אולם רק 8,707 מהם הוכשרו לכך - כלומר 37% מהמורים לאנגלית שמלמדים את הילדים שלנו בכיתות לא אמורים להיות שם.

המצב הגרוע ביותר הוא דווקא בקרב המורים המלמדים לבגרויות בתיכונים, שם 42% מהמורים מלמדים ללא הכשרה מספקת. בבתי הספר היסודיים 35% מהמורים מלמדים ללא הכשרה מספקת. גם בבתי הספר השש־שנתיים הנתונים לא מעודדים, שם 36% מהמורים לא עברו הכשרה מספקת באנגלית ובחטיבות הביניים 33% מהמורים לא עברו הכשרה מספקת (ראו טבלה).

כזכור, שר החינוך נפתלי בנט הציג בתחילת שנת הלימודים את התוכנית הלאומית לקידום האנגלית, שבמסגרתה יושם דגש על "אנגלית מדוברת". יעד נוסף הוא שעד שנת 2021 כ־70% מכלל תלמידי התיכון ייבחנו ב־4 ו־5 יחידות לימוד.

עם יציאתה לדרך של התוכנית הלאומית לקידום האנגלית החליט בנט עם מנכ"ל המשרד שמואל אבואב לשים דגש משמעותי על בעיית המחסור במורים מקצועיים ולהכניס למערכת מורים חדשים. משרד החינוך יצא בקמפיין לגיוס מורים ופעל להביא מורים מארצות דוברות אנגלית, ונוסף על כך החל בהליך קליטה במכללות להוראה להכשרה של מועמדים בוגרי 5 יחידות אנגלית. הפעולות שהוביל המשרד הביאו לגיוסם של 1,070 סטודנטים ומועמדים דוברי אנגלית ברמה גבוהה מאוד; מתוכם 420 הם אקדמאים דוברי אנגלית שעוברים הסבה וישתלבו במערכת החינוך כבר בשנת הלימודים הבאה. לצד זאת, המשרד גייס 950 תומכי הוראה דוברי אנגלית שמשוחחים עם התלמידים אך ורק באנגלית.

השר בנט אמר כי "היכולת לשוחח באנגלית איננה לוקסוס, היא הכרח עבור כל ילדה וילד בישראל, במיוחד בפריפריה, ואני מברך את המורים החדשים שהתגייסו למשימה החשובה". מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב הוסיף כי "אנו נחושים לגייס עוד מורים, ככל שיידרש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר