קרתה תאונה והפצועים בדרך לבית החולים? מטופלים ממתינים לניתוחים מצילי חיים? יש פלונטר אהבה שצריך לפתור? כולם יכולים לחכות. מרדית', אלכס, מירנדה ואואן חוגגים עכשיו, אז אל תפריעו להם בבקשה.
זה קרה בשבת האחרונה במסעדה היפנית היוקרתית "טאו" בלב הוליווד, והעילה היא פרק ה־300 של סדרת הדרמה המיתולוגית, שמתרוצצת על המסך שלנו כבר 14 עונות. גם אחרי כל הפיתולים, הפיטורים והתהפוכות בקאסט ובעלילה, היא עדיין מקבצת למסך מדי שבוע 12 מיליון צופים בארה"ב וזוכה בתואר הדרמה השלישית הכי נצפית כיום, כשלפניה שתי סדרות טריות בהרבה - "החיים עצמם" ו"אימפריה". והיד עוד נטויה.
התסריטאית שונדה ריימס, האישה החזקה כיום בטלוויזיה האמריקנית, אפילו לא מנסה להצטנע. "אנחנו כנראה עושים עבודה טובה", היא אומרת לי על השטיח האדום בכניסה למסעדה. "זה בהחלט אתגר להמשיך להגיש סיפורים רעננים ויצירתיים.
"אני תמיד פועלת להציב בפני השחקנים שלי משהו חדש, רגעים מפתיעים. אחרי 14 עונות אפשר בהחלט לסכם שהיו מספיק רגעים כאלה. 24 פרקים בעונה זו מנה נכבדת בהשוואה לדרמות כבלים, שמקבלות אולי יותר תקן של איכות ויותר פרסים, אבל מפיקות חצי מהתוצרת שלנו. בהשוואה אליהן, אנחנו נחשבים כבר לעונה ה־85".
ההצלחה של "האנטומיה" (שמשודרת אצלנו בימי שני בערב ב־yes Drama וגם ב־yes VOD) סללה את דרכה של ריימס (47) לפסגה. היא אחראית גם לספין אוף "מרפאה פרטית", ששודר שש עונות, ולסדרות המצליחות "המדריך לרוצח" ו"סקנדל" - כולן הניבו לרשת ABC, שבה היתה חתומה ריימס עד השנה, הכנסות של שני מיליארד דולר ושדרגו את היוצרת למעמד מטאורי. בקיץ האחרון היא נחטפה על ידי נטפליקס לטובת פיתוח פרויקטים חדשים, בעסקת זהב המוערכת ב־100 מיליון דולר לארבע שנים.
"האנטומיה", עם זאת, לא הולכת לשום מקום, ואפילו השידורים החוזרים שלה נחשבים כיום פופולריים מאוד. "ההסכמה ביני לבין אלן (פומפאו, המגלמת את מרדית' גריי; ד"כ) היא שכל עוד יש לנו תשוקה לעבודה ורעיונות לפיתוח העלילה, נמשיך עוד שנים רבות", אומרת ריימס.
"אני הכי גאה בכך שהובלנו גל של סדרות שמשקפות בליהוק שלהן את העולם האמיתי, עם שחקנים ממגוון של מוצאים וצבעים. אני לא רוצה לתת לעצמי קרדיט בלעדי על זה, אבל אני שמחה שזה קורה".
• • •
פומפאו דופקת כניסה מלכותית, כיאה למלכת הסדרה, ומכריזה מייד שתצטלם אבל לא תתראיין - מן הסתם כדי שלא תידרש להתבטא בענייני השעה, סביב פרשיות ההטרדות המיניות בהוליווד הגועשת. לפני ימים אחדים חשפה בראיון ל"USA Today" שגם לה "היתה סיטואציה" עם הבמאי ג'יימס טובאק, שנגדו יש כ־300 תלונות על הטרדה. "זה קרה במקום פומבי, הגעתי עם ידיד, וזה לא מצא חן בעיני טובאק, ראיתי את זה מייד. ברגע שהידיד עזב, הוא שאל אם אהיה מוכנה להתפשט, כחלק מסרט. אמרתי לו: 'באמת, חבוב? הידיד שלי הלך לפני חצי דקה, ועכשיו זה מה שאתה שואל? לך תזדיין'".
פומפאו סיפרה עוד כי נפגשה בעבר עם הארווי וויינשטיין במלון "פנינסולה" בבוורלי הילס (שהפך בחודש האחרון לידוע לשמצה - שם התקיימו לכאורה ההטרדות המיניות של המפיק המפורסם), אך לדבריה, "הוא לא ניסה איתי שום דבר. הייתי בת מזל, נחלצתי מהרתמות הללו".
השחקנית בת ה־48, שהיתה אלמונית למדי עד "האנטומיה", נמצאת היום במקום השלישי בדירוג שחקניות הטלוויזיה המרוויחות ביותר, עם 13 מיליון דולר בשנה החולפת בלבד. מקדימות אותה רק סופיה ורגרה ("משפחה מודרנית") וקיילי קווקו ("המפץ הגדול"), שעושות גם פרסומות רבות.
פומפאו. חמקה מוויינשטיין // צילום: אי.פי
מי שמתייצב מול הזרקורים על השטיח האדום הוא השחקן קווין מק'קיד, המגלם את ד"ר אואן האנט, שגם ביים 18 מפרקי הסדרה. "הצטרפתי בעונה החמישית למה שכבר היה להיט", אומר הסקוטי הג'ינג'י, שנחשב לאחד האהובים על המעריצים. "מבחינתי, הרמה בסדרה תמיד נשמרת, ויש עניין מתמשך סביב הדמויות. כשחקן, אתה רק מקווה לעמוד בציפיות. אואן חווה תקופה מורכבת בנוגע לעברו, ובהמשך העונה הוא יהיה רווק, יתרכז ברפואה ופשוט יזרום. אבל יש לי תחושה שהוא ואמיליה יחזרו. מדובר ברומן שלא נשלם, והגירושים שלו מכריסטינה יאנג היו החלטה נכונה לאותה נקודה בזמן".
מה לגבי הסיפור הלא פתור עם כריסטינה?
"אני מאוד מתגעגע לסנדרה או (השחקנית שגילמה את כריסטינה; ד"כ), שעזבה את הסדרה. היא אחת החברות הקרובות שלי עד היום, והייתי הכי שמח בעולם שתחזור. כריסטינה היתה האהבה הגדולה הראשונה של אואן, ואני בטוח שכולם ישמחו לראות אותם שוב יחד".
איך התחושה לשחק בסדרה אהובה כל כך?
"גאווה גדולה. אנחנו סגורים בבועה שלנו, ולא יוצא לנו לטייל יותר מדי או להבין את סדר הגודל של התופעה. כשאני חוזר לסקוטלנד אוהבים להזכיר לי שאני אחד מהם, ולא סטאר הוליוודי. גם בישראל יצא לי לבקר, ב־2011. גיליתי מדינה חמה בכל מובן. הטמפרטורות היו גבוהות, וגם האנשים היו נפלאים".
מק'קיד ביקר בארץ כחלק מקבוצה של ארגון הסברה ציוני, שכללה גם את שרה דרו, המגלמת בסדרה את ד"ר אפריל קפנר. "רק את הג'ינג'ים מהסדרה הזמינו", היא אומרת בחיוך.
"בזמן הביקור הייתי בתחילת ההיריון הראשון שלי, ואני זוכרת שנסענו לכותל, שם הטמנתי פתק עם תפילה ללידה מוצלחת. פתאום ניגשה אלי אישה, הצביעה עלי ואמרה: 'האנטומיה'. התרגשתי מאוד וחיבקתי אותה. לא ציפיתי שדווקא בכותל, מכל המקומות בעולם, ייגשו אלי מעריצים. זו סדרה שבכל קצות תבל מצליחים להתחבר אליה".
לשיחה מצטרפת דבי אלן (67), לעולם המורה לריקוד מ"תהילה", המשמשת מפיקה שותפה בסדרה ומפציעה לעיתים בתפקיד אורח כד"ר קתרין אייברי, אמו של ג'קסון אייברי, בן זוגה של דרו.
"ל'אנטומיה' יש צופים שהולכים איתה מתחילת הדרך, ולעומתם יש ילדים שמתחילים רק עכשיו לגלות אותנו בנטפליקס", היא אומרת. "הייתי בבר המצווה של נכד של חברים בלוס אנג'לס, וכל הילדים שם התלהבו ממני, כי זיהו אותי כאמא של ג'קסון. כל הבנות מתות עליו".
אלן מספרת שנתקלה בתגובות רבות של צופים הטוענים שהסדרה שינתה את חייהם, ובמקרים מסוימים אף הצילה אותם ממש. "יש לנו איש צוות שחווה סימפטומים של התקף לב, והוא נזכר שבאחד הפרקים המליצו להשתעל כשלא מצליחים לנשום, כי זה מגביר את זרימת הדם ללב. הוא עשה את הפעולה הזאת, וזה מה שהשאיר אותו בחיים".
• • •
לאורך השנים סיפקה "האנטומיה" דרמה אמיתית לא רק בתחום התסריט, אלא גם מאחורי הקלעים, עם דלת מסתובבת של שחקנים שהועזבו. בין הנטישות המתוקשרות זכורה זו של איזאיה וושינגטון (ד"ר פרסטון בֶרק), שבעימות על הסט כינה את השחקן טי.אר נייט (ד"ר ג'ורג' או'מאלי) faggot (כינוי גנאי לגיי), וכך גרם לו לצאת רשמית מהארון. וושינגטון נבעט מהסדרה בדרמטיות, כשד"ר ברק נוטש מתחת לחופה את כריסטינה.
סנדרה או ביקשה לעזוב בתום העונה העשירית, בשל מה שהגדירה "תחושת מיצוי". גם נייט לא שרד זמן רב אחרי התקרית, ויחסיו עם ריימס נפגעו עד כדי כך, שדמותו פשוט נחתכה מהעלילה.
קת'רין הייגל, שגילמה את ד"ר איזי סטיבנס, היתה היחידה שזכתה בפרס אמי על תפקידה בסדרה (ב־2007), אך עד מהרה התברר שהזכייה הפכה אותה לדיווה בלתי נסבלת על הסט. השיא היה כשהייגל הסירה את הבקשה להישקל למועמדות נוספת לפרס כעבור שנה, בטענה ש"התסריטאים לא דאגו לספק חומרים טובים לדמות שלי". בכך הפרה את אחד החוקים הבלתי כתובים בתעשייה - לא להתעסק עם התסריטאים. ואכן, ב־2010 הראו לה המפיקים את הדלת החוצה. מאז היא מתאמצת לשקם את הקריירה שלה, אבל ללא הצלחה יתרה.
העזיבה המדוברת האחרונה, מלפני שבועיים, היתה של מרטין הנדרסון, שגילם במשך שתי עונות את ד"ר ניית'ן ריגס ועבד בעבר עם ריימס בשתי סדרות שלא החזיקו מעמד. הנדרסון הובא לסדרה כדי למלא את משבצת מושא אהבתה של מרדית', לאחר מות בעלה. הסיבה לעזיבתו לא ברורה; יש שאומרים שהוחתם מלכתחילה לזמן קצר, מאחר שריימס רצתה לחשוף אותו לציבור כדי שתוכל להעניק לו תפקיד בסדרה חדשה שלה בנטפליקס. אחרים טוענים שהתסריטאים רוצים שמרדית' תתקרב רומנטית לאלכס דווקא.
אבל אין ספק שהעזיבה הדרמטית ביותר, וגם שוברת הלבבות של המעריצים, היתה זו של פטריק דמפסי, שגילם את ד"ר דרק שפרד ("מק'דרימי"). דמפסי פוטר באביב 2015, בעקבות מתיחות על הסט ושמועות על רומן שניהל עם עובדת הפקה צעירה. פומפאו גילתה את דבר הרומן לרעייתו של דמפסי, וזו הגישה בקשה לגט ממנו.
ריימס החליטה לגבות את פומפאו ולפרק את הזוג החזק בסדרה. דמפסי הצליח לשקם את יחסיו עם אשתו, וזו חזרה בה לבסוף מתביעת הגירושים. הקריירה שלו, לעומת זאת, מדשדשת.
שונדה ריימס מודה שתקופת עזיבתו של דמפסי היתה מאתגרת עבורה גם מבחינה אישית. "החלק הקשה היה השיחות עם פטריק. כולנו היינו משפחה אחת, עבדנו שנים רבות יחד, וזה אף פעם לא כיף להגיע למקומות כאלו. ברמת העלילה זו היתה החלטה כואבת שלא חשבתי שאיאלץ לקבל. אבל לא היתה לי שום ברירה. לא רציתי לצאת מהעניין בקלות ולהפוך את מק'דרימי לנבל שזנח את אשתו ואת שלושת ילדיו. במוות של דרק, האהבה הקסומה ביניהם קפאה בזמן. ובכלל, מרדית' גריי מעולם לא הגדירה את עצמה לפי זהות הגבר שלצידה".
מה העיקרון שמנחה אותך בכתיבת העלילה?
"אני ממשיכה לעבוד היום בצורה שבה עבדתי לפני 15 שנה, כשכתבתי את הפיילוט. חושבת מה מעניין אותי ונשארת קרוב למה שמוכר לי, לא מנסה לקלוע לטעם של אחרים. בעבודה השוטפת מול התסריטאים והיוצרים בחברת ההפקות שלי יש חוק, שאנחנו קוראים לו 'בית הספר של שונדה': תמיד לדבוק באמת שהביאה אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים.
"אתה כותב דמות שפועלת בדיוק כפי שכל אדם אמיתי היה נוהג באותה סיטואציה. אתה לא כותב מהלך מסוים רק כי הוא יוצא דופן, או כי הוא יכול לתת לעלילה כיוון בלתי צפוי, משום שאז אתה כבר לא נאמן לדמות.
"כל רגעי ה'או מיי גאד, מה הם עשו?' לאורך השנים היו אפקטיביים מאוד, דווקא מכיוון שהיו נאמנים לדמויות. החלופה היא הסיוט הכי גדול: אם זה לא אמיתי זה לא היה נראה אמין, והצופים היו נוטשים אותנו מזמן. בשיטה שלי אני רואה אותנו ממשיכים עוד שנים רבות".
את נשמעת מחוברת מאוד לדמויות שיצרת.
"הן אמינות כי הן תמיד עושות מה שאני אומרת להן. אני אף פעם לא מרגישה שאני בוגדת בהן, ואני תמיד קשובה למה שקורה איתן. לעיתים הן עצמן 'מכתיבות' לי את הצעד הבא. עלילה היא לא משהו שאפשר לכפות בכוח. אצלי הכל מתחיל מהחיבור הרגשי הפרטי, וכשאני כותבת אני תמיד שואלת את עצמי, האם זה יגרום לי להתרגש? יגרום לי לבכות? זאת התורה כולה. כשאתה הולך על הרגש בצורה עיוורת, זה אמנם יכול להיות מפחיד מאוד - אבל הסיפוק הוא אדיר".
וזה סוד הקסם של כל הסדרות שלך?
"האמת היא שאני לא יכולה לשים את האצבע ולקבוע למה הסדרות האלו מצליחות ואהודות. אני גם לא משקיעה בזה יותר מדי מחשבה, כי זה מסיח את הדעת. זה כמו נקניקיות: אנחנו אוכלים אותן ומרוצים, אבל אף אחד לא באמת רוצה ולא באמת צריך לדעת ממה הן עשויות (צוחקת). המודעות העצמית הזאת יכולה רק לפגוע.
"אני ממילא מרגישה חשופה, כמי שכותבת ביומן האישי שלה סיפורי מעשיות, שהן עלילות טלוויזיוניות שכל העולם רואה. יש בעבודה שלי הרבה אינטימיות שהופכת לנחלת הכלל, ואני משתדלת שהעובדה הזאת לא תסיט אותי מדרכי. ועדיין, זו מחמאה אדירה שאנשים אוהבים את הסדרה ומתחברים אליה".
איך ההרגשה להיות על הגג של הוליווד?
"כל אחד מאיתנו מנסה לפלס את דרכו בעולם בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. תמיד הייתי התלמידה שישבה בראש הכיתה, קרוב למורה, עם היד מורמת. צייתי לכללים, אבל גם פעלתי לפי מה שנראה לי נכון. ואתה יודע מה? גם אם נתקלתי בסירובים בשלבים כלשהם בחיים ובקריירה - לא ייחסתי להם משמעות. תמיד ניגשתי למטרה מחדש, ממקום אחר. אני אישה נחושה, אבל בצורה מאוד אלגנטית ונעימה, כי למזלי גידלו אותי הורים נפלאים שלא נתנו לי לרגע לחשוב שמשהו הוא בלתי אפשרי. חינכו אותי תמיד להאמין ביכולת שלי להשיג את מבוקשי".
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו