"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרשימה השחורה של חוק החרם החדש

מסמנים מטרות לתביעה: עליית מדרגה במלחמה של ישראל בארגוני החרם • בכירים משפטיים חושפים: אלו הארגונים העשויים להיתבע מכוחו של החוק לאחר שייכנס לתוקף, ככל שימשיכו בפעילות הפוגעת בישראל

,עודכן
הפגנת פעילי BDS נגד ישראל בצרפת // צילום (ארכיון): אי.אף.פי

עליית מדרגה במלחמה בארגונים ובגופים הקוראים לחרם על ישראל ותומכים ב־BDS. אחרי שבתחילת השבוע עברחוק החרם החדש בוועדת השרים לענייני חקיקה, כעת חושפים בכירים משפטיים עבור "ישראל היום" את "הרשימה השחורה" - בנק המטרות של הארגונים העשויים להיתבע מכוח החוק, לאחר שזה יאושר וייכנס לתוקף.

מדובר רק בארגונים שיפעלו באופן אקטיבי להחרמת ישראל, ולא בכאלה התומכים בחרם. בנוסף, החוק לא יחול רטרואקטיבית, כך שהארגונים ייחשפו לתביעה רק במידה וימשיכו בפעילותם לאחר שהחוק שייכנס לתוקפו.

כזכור, על פיחוק החרם יוכל אדם או גוף שנפגעו מפעילות חרםלתבוע פיצויים ממי שפגע בו. החוק המקורי עבר בכנסת ביולי 2011, אך בג"ץ קבע כי הסעיף המתייחס לפיצויים ללא הוכחת נזק וללא תקרה אינו סביר. החוק החדש, שאותו גיבש השר לביטחון פנים ולעניינים אסטרטגיים גלעד ארדן והגיש ח"כ יואב קיש (הליכוד), מתקן את סעיף הנזק שנפסל בבג"ץ ומציב סעיף תקרות. כעת, גוף או אדם המעודדים חרם מכל סוג שהוא על ישראל או על מוסדות ואישים ישראליים, בשל היותם ישראלים, ייחשפו לתביעה כספית של 100 אלף שקלים ללא הוכחת נזק ו־500 אלף שקלים אם יוכח כי נגרם נזק ממשי.

"החוק החדש למאבק בחרם יסייע לפעול באופן יעיל יותר כנגד ארגוני ופעילי החרם", הסביר ל"ישראל היום" השר ארדן. לדבריו, "ארגוני ה־BDS ילמדו שהכללים השתנו, ויש מחיר לפגיעה במדינת ישראל ובאזרחיה. החוק הוא צעד נוסף במסגרת הצעדים שאני מוביל, כמו מניעת כניסה לארץ, סגירת חשבונות בנק ועוד, כדי לסכל את קמפיין החרם. אנו כבר עדים לשינוי מגמה עולמי, כאשר מנהיגים רבים מרחבי העולם דוחים את הקריאות להחרים את ישראל ומקדמים חקיקה והחלטות בארצותיהם כנגד פעילות חרם או דה לגיטימציה לישראל".

כאמור, החוק עשוי לחשוף ארגונים שיעודדו או יקראו לחרם תרבותי, אקדמי וכלכלי על ישראל, לתביעות משפטיות. בין הארגונים העשויים לכאורה להיתבע לאחר שיעבור החוק, במידה ויוכח כי הם ממשיכים בפעילותם הפוגעת בגופי ישראליים גם לאחר כניסת החוק לתוקפו, הם למשל "מי מרוויח מהכיבוש" - ארגון שיזם קמפיינים להחרמת בנקים ישראליים וזרים, חברות אבטחה, תשתיות אזרחיות וחברות פרטיות ומסייע לקמפיינים של BDS ברחבי העולם באיתור חברות לפעול נגדן. אתר הארגון מאפשר "לדווח" על חברה ומסתמך על הציבור כדי "לזהות חברות שצריכות להיכלל במאגר המידע שלהם". האו"ם והאיחוד האירופי השתמשו בארגון כמקור מידע.

החוק שיזם השר ארדן יביא שינוי? // צילום: נועם ריבקין פנטון

ארגון נוסף שעשוי להיתבע הוא "החרם מבפנים" - קבוצה של ישראלים שהינם פעילי BDS באופן מוצהר וגלוי, פועלים לחרם אקדמי, תרבותי וכלכלי על ישראל ומפעילים לחץ על אמנים שמבקשים להופיע בארץ לבטל את הופעתם על ידי שליחת מכתבים בהם נכתב, בין היתר, כי כאזרחים ישראלים הם מבקשים מהם לא להופיע בארץ. באתר הארגון מכונה כל שטח ישראל "פלשתין", וישראל מואשמת בפשעים נגד האנושות ומוקבלת למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

ארגון נוסף שעשוי להיחשף לתביעה הוא אמנסטי אינטרנשיונל, שפירסם באתר האינטרנט שלו, בפרסומים בינלאומיים ובדף הפייסבוק שלו קריאה לכל מדינות העולם להחרים מוצרים מיו"ש, וכן להטיל אמברגו נשק על מדינת ישראל בטענה שהיא פושעת מלחמה וששטחי ההתנחלויות הן פשע מלחמה. באתר הארגון נכתב, למשל, כי "על מדינות העולם לאסור על סחר במוצרים מההתנחלויות כדי לסייע לסיים 50 שנות הפרות זכויות אדם של הפלשתינים". עוד נכתב כי "תנועת זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל קוראת לקהילה הבינלאומית לאסור על ייבוא של כל סוגי הסחורות והמוצרים מההתנחלויות הבלתי חוקיות שבנתה ישראל ולעצור את שטף מיליוני הדולרים שמתדלקים הפרות המוניות של זכויות האדם של הפלשתינים". כזכור, בספטמבר האחרון נחשף ב"ישראל היום" כי משרד האוצר החליט לראשונה להפעיל סנקציות כלכליות על הארגון ותורמים של הארגון לא יוכלו עוד לקבל זיכוי במס כמקובל לארגון מוכר, ולכן הדבר יהווה בהכרך פגיע בתרומות הארגון.

ארגון רביעי במספר העשוי להיתבע הוא "קואליציית נשים לשלום", ארגון שיזם ומשתף פעולה עם ארגון "מי מרוויח מהכיבוש". נציגי הארגון השתתפו בשבוע האפרטהייד הישראלי והארגון תומך בסרבות ומעורב בקמפיינים נגד בנקים ישראליים מרכזיים, חברות האבטחה אלביט ו־G4S, חברת הקוסמטיקה אהבה וחברת אגרקסקו.

ברשימה נמצאים גם שני ארגונים פלשיתניים, שאותם ניתן יהיה לתבוע מכוח חוק החרם שכן מי שייסד את שניהם הוא עומר ברגותי, חבר "הוועד הפלשתיני למען חרם אקדמי ותרבותי של ישראל" וממייסדי תנועת ה־BDS העולמית, המתגורר בעכו. ברגותי הוא בעל מעמד של תושבות קבע ישראל ומחזיק נכסים בארץ.

ארגון ראשון כזה הוא ה־"Palestinian BDS National Committee", המחזק ומפיץ את תרבות החרם "כצורה מרכזית של התנגדות אזרחית לכיבוש הישראלי, לקולוניאליזם ולאפרטהייד" ומתאם בין ארגוני ה־BDS השונים. ארגון פלשתיני נוסף שהקים ברגותי ועשוי להיתבע הוא "Palestinian Campaign for the Academic and Cultural Boycott of Israel", הפועל לחרם על מוסדות אקדמיים ותרבותיים מישראל.

בארגון אמנסטי אינטרנשיונל סירבו להגיב לדברים. את תגובתם של שאר הארגונים לא היה אפשר להשיג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר