כבשים מסוגלות לזהות פרצופים אנושיים

מה משותף לברק אובמה, אמה ווטסון, ג'ייק ג'ילנהול ואשת ה-BBC פיונה ברוס? נכון מדובר בדמויות מוכרות מאד בבריטניה ובארה"ב, אבל לא זו נקודת ההשקה היחידה ביניהם. צוות מחקר מאוניברסיטת קיימברידג' הצליח ללמד כבשים וולשיות לזהות את פרצופיהם של ארבע הדמויות אלו, ולבחור בהם שוב ושוב, במסגרת מחקר שעסק בשאלה האם כבשים יכולות ללמוד לזהות פרצופים.

"בחרנו דווקא בתמונות האלו, מכיוון שלכל הארבעה יש תמונות מזוויות שונות, דבר שהשתמשנו בו במחקר. בכל מקרה ברור לנו שהכבשים לא ראו את האנשים האלו קודם וכל שכן שלא שמעו עליהם", אמרו החוקרים.

הבסיס למחקר היה העובדה המוקדמת לפיה כבשים מזהות את חברותיהן לעדר, וכן את האנשים שמטפלים בהן. עכשיו רצו החוקרים לברר האם הכבשים יוכלו ללמוד מתמונות לזהות פרצופים חדשים. ובכן, מסתבר כי תמורת פרסים הכבשים מזהות את ארבעת הסלבריטאים האלו מתמונות אחרות.

השיטה הייתה פשוטה: מול הכבש הועמדו שני מחשבים עם תמונה של אחד מהארבעה ותמונה נוספת של אדם אחר. הכבשה הייתה צריכה לחצות עם האף שלה קרן אינפרה אדומה ולבחור באחת התמונות. במקרה שהכבשה בחרה בתמונה הנכונה היא קיבלה פרס.

בהמשך, אחרי שהכבשים למדו לזהות מקדימה את ארבעת האנשים, החוקרים שינו את הזוויות שבהן האנשים נראו וזאת כדי לבחון האם הכבשים יוכלו לזהות את אותו אדם מזוויות שונות. גם כאן התברר כי בעלי החיים החקלאיים היו מסוגלים לזהות בצורה מובחנת ולא מקרית (גם אם לא בכל הפעמים) בארבעת האנשים האלו.

הכבשים מזהות את ארבעת הסלבריטאים

לפתור את הבעיה לשם עצמה

אחת ההפתעות המעניינות של המחקר הייתה העובדה כי בחלק מהמקרים הכבשים פתרו את החידות מבלי לאכול את הפרס שניתן להן. "חשבנו שיש לכבשים עניין בפתרון החידה כדי לקבל את האוכל שלהן, אבל גילינו שהיו פעמים שבעלי החיים לא הביעו עניין בפרס אלא סתם פתרו את החידה לשמה. זה היה מפתיע ומאד מעניין", ציינו החוקרים.

בסופו של דבר הוקרנו לפני הכבשים סדרות שונות של פרצופים, כשאחד הפרצופים הוא המטפל המיוחד לכל כבשה. גם כאן זיהו הכבשים בקלות את המטפלים שלהם וידעו להבחין בינם לבין בני אדם לא מוכרים.

משמעות המחקר היא כי לפחות בתחום של זיהוי פנים לכבשים יש את אותה יכולת זיהוי שיש לבני אדם ולקופים, זאת בניגוד לתפיסה המוקדמת שלא ייחסה יכולות כאלו לבעלי חיים חקלאיים. כעת מתכננים החוקרים לבחון האם הכבשים גם יגיבו שונה לביטויי רגש והבעות.

דרך נוספת לבחון מחלות מוח וזקנה

אחד ההיבטים החשובים של מחקרים כאלו הוא בהבנה כיצד המוח פועל ואיך התבניות של זיהוי הפנים נרכשות. מידע זה יכול לסייע בסופו של דבר בחקר מחלות כמו הנטינגטון ופרקינסון.

הסיוע נובע מהעובדה שכיום ניתן להנדס גנטית את הגנים של הכבשים כדי שיחלו במחלות האלו. כך יוכלו החוקרים לתת להן תרופות שניתנות גם לבני אדם ולהבין האם התרופות מסייעות בהתמודדות עם המחלה או שהן לא עושות זאת.