בתיאטרון הספרייה עלה לאחרונה המחזמר "כנר על הגג" בכיכובם של תלמידי שנה ג' בבית הספר למשחק בית צבי ובבימויו של עידו רוזנברג.
המחזמר, על פי ספר של שלום עליכם, עוסק בטוביה החולב ובחמש בנותיו שגרים בעיירה קטנה במזרח אירופה ומתמודדים עם אנטישמיות, עד לגירוש כל יהודי העיירה. בין השחקנים בהצגה גם תלמיד שנה ג', סולימאן חוסייסי, צעיר בן 26 מדלית אל־כרמל והסטודנט הדרוזי הראשון בבית צבי. "אני משחק את לייזר, הקצב של העיירה, זו דמות שאני מאוד אוהב", אומר חוסייסי. "הוא איש מבוגר ועשיר שמעוניין בבת של טוביה החולב ומבקש את ידה. טוביה מסכים וכולם שמחים עד שהוא מגלה שזה לא יקרה, שהבת תתחתן עם בחיר ליבה ולא איתו. זו דמות מצחיקה וכיפית, ואני נהנה לגלם אותה".
לא מוזר לך לגלם אדם יהודי דתי?
"לא. האמת ששמחתי לגלם את הדמות הזאת. גדלתי במדינה הזאת ואני מכיר את הטיפוסים, אני מכיר את היהדות החרדית, נחשפתי לזה גם בטלוויזיה ובספרים. במקביל אני מגלם בהצגה 'תפוחים מן המדבר' אבא חרדי־מזרחי, ואת המלך ב'בגדי המלך החדשים' בחנוכה - כולן הפקות של בית צבי, ואני מאוד נהנה לשלב בין התפקידים".
תמיד ידעת שתהיה שחקן?
"האמת שלא. לא הייתי מהילדים האלה שידעו מגיל צעיר שהם רוצים להיות שחקנים. כן התעסקתי באמנות, במוזיקה, בכתיבה, אבל לא ידעתי שמשחק זה הדבר. לא היה תאטרון ביישוב שלי ובכלל לא נחשפתי לזה. אחרי הצבא טסתי לחו"ל, לניו זילנד ולאירופה, לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עד שהגיע הרעיון לנסות ללכת לאודישנים. הלכתי ומשם הכל היסטוריה (צוחק)".
איך קיבלו את הצעד הזה במשפחה? בחברה הדרוזית? אני מניחה שזו לא בחירה פופולרית בקרב דרוזים.
"זה נכון, זה לא פופולרי אצלנו, אבל במשפחה לא הייתי צריך להיאבק יותר מדי. המשפחה שלי מאוד תומכת. עבור הקהילה הדרוזית התיאטרון הוא תחום קצת לא מוכר ומרוחק. תסתכלי איפה יש תיאטראות ומרכזי תרבות. בדלית אל־כרמל אין תיאטרון. אנשים כן רואים תיאטרון אבל רק בגיל מאוחר יותר, כי בשביל לראות הצגה את צריכה לנסוע לחיפה. אני חושב שאם צעירים דרוזים היו נחשפים לתיאטרון בגיל צעיר יותר - אולי היו יותר כאלה שהולכים ללמוד משחק. אני חושב שאנחנו עוברים תהליך. לפני מאה שנה גם לא היה תיאטרון יהודי, אז אני מאמין שזה משהו שנבנה".
מרגיש סוג של שליחות? מייצג מגזר?
"אני לא מרגיש שאני מייצג את החברה הדרוזית, אבל אני כן אפעל למענה. אני בטוח שהעובדה שאנשים נחשפים לזה שאני לומד משחק - תדרבן עוד אנשים להתעסק באמנות ובתיאטרון".
יש איזה חלום? יודע מה תרצה לעשות אחרי הלימודים?
"בינתיים אני לא יודע. אני רוצה לבדוק את האפשרויות אחרי הלימודים. יכול להיות שזה יהיה בארץ, יכול להיות שבחו"ל. אני מקווה להתעסק בתיאטרון ובאמנות, גם בעברית וגם בערבית. לצערי אין בארץ יותר מדי תפקידים בערבית והגבולות פה בעייתיים, אי אפשר לנסוע למדינות השכנות, אז בינתיים אני פה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו