"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרשות לניירות ערך: "תשתית ראייתית בתיק בזק"

שאול אלוביץ' בעל השליטה בבזק, רכש ב-2015 את יס, לפי החשד תוך שימוש באנשיו בחברות באופן שהשפיע על מחיר העסקה • הרשות לני"ע המליצה להעמיד לדין את מנכ"ל התקשורת לשעבר שלמה פילבר

,עודכן
שאול אלוביץ' \ צילום: אלי דסה

"במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות" בעניין הרכישה שלבזקאת חברת הלווין יס, הגיעה מחלקתהחקירותשל הרשות לניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק", כך הודיעה הרשות הבוקר (שני).

מדובר בפרשה שראשיתה בתחילת 2015 כשבזק, בשליטת שאול אלוביץ' רכשה את חברת הלווין יס תמורת 680 מיליון שקלים ועוד 370 מיליון שקלים שהותנו בתוצאות של יס בהמשך. העסקה הזו גרמה להרמת גבה בקרב מקורבים לעניין, אך אושרה כדין למרות הבעייתיות המובנית שבה. הבעייתיות נובעת בעיקרה מכך שאחרי הרכישה אלוביץ' הפך להיות בעל שליטה גם בחברת יס וככזה יכול היה להשפיע על תוצאותיה ובכך להשפיע על המשך התשלומים שיעביר לחברה.

צילום: שמואל בוכריס

כאמור, הבעייתיות הייתה מובנית והפרצה נפתחה לרווחה ובהמשך התברר שלכאורה גם נוצלה לרעה. חודשים ספורים לאחר ביצוע העסקה הרשות לניירות ערך פתחה בחקירה סמויה בעניין "חשדות לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה בחברות YES ובזק, אשר היו אמורים לזכות שלא כדין את בעל השליטה בחברת בזק בסך של כ-170 מיליון שקל.

זכאותו לכאורה של בעל השליטה לסכומים אלה נגזרה מהוראות הסכם עסקת בזק – YES אשר התנה תשלומים אלה בעמידת חברת YES ביעדים פיננסיים שנקבעו. מממצאי החקירה עולה כי דיווחי החברה בדבר עמידה ביעדים אלה הושגו לאחר שורה ארוכה ושיטתית של פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של החברה אשר כל תכליתן, על פי החשד, הייתה להעשיר את קופת בעל השליטה", כך לפי הודעת הרשות לניירות ערך.

חשד נוסף שחקרה הרשות, תחילה באופן סמוי ומיוני 2017 באופן רשמי וגלוי קשורים ל"ביצוע לכאורה של עבירות פליליות של נושאי משרה בחברת בזק". לדברי הרשות נוצרה "תשתית ראייתית הנוגעת להדלפות מתמשכות ושיטתיות של דיוני הוועדות הבלתי תלויות של חברת בזק אשר נדרשו לבחינת עסקאות בזק – YES ובזק - חלל. המדובר הוא בעסקאות עם בעל שליטה אשר במסגרתן התחייבה בזק לשלם לבעל השליטה בה סך מצטבר של כ-2 מיליארד שקל".

הבוקר (שני) יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הורה על העברת תיק החקירה בעניינה של חברת בזק לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לאחר סיום החקירה ברשות ניירות ערך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר