מיי: "חד וחלק: לא נתנצל על הצהרת בלפור"

אירוע השיא בביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה בלונדון התקיים אמש (חמישי) בבית לנקסטר (Lancaster House) בעיר לציון מאה שנים להצהרת בלפור. 

האירוע התקיים בהזמנתם של הלורד רוטשילד והלורד בלפור הנוכחיים – נצר למשפחות של שר החוץ דאז ארתור ג'יימס בלפור ושל הלורד וולטר רוטשילד, שתי הדמויות שהיו "גיבורי ההצהרה". מתוקף כך, הוא היה אירוע פרטי ולא ממלכתי. 

ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי, איתה נפגש נתניהו כמה שעות קודם לכן, כיבדה את האירוע בנוכחותה יחד עם בכירים בריטים נוספים, והכריזה: "כשאנשים מציעים שאנחנו נתנצל על ההצהרה, תשובתי היא חד וחלק - לא... אני גאה לעמוד פה יחד עם ראש הממשלה נתניהו כדי להביע תמיכה בישראל".

הצהרת בלפור המקורית - שהיא למעשה מכתב מהלורד ארתור ג'יימס בלפור, שר החוץ בשנת 1917, ללורד וולטר רוטשילד, ממנהיגי יהדות בריטניה - הוצאה ממשכנה הקבוע בספרייה הלאומית הבריטית, והוצגה לנוכחים באירוע.

משרד ראש הממשלה מסר כי באירוע נכחו בכירים בממשל הבריטי, פוליטיקאים מרחבי העולם וחברי הקהילה היהודית. מזכיר המדינה לשעבר ג'ון קרי, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי ועוד.

רה"מ: "אירוע מרגש גם ברמה האישית"

בפתח נאומו נתניהו הודה למיי על דבריה בגנות האנטישמיות באירוע. "אמרת בדיוק מה שאמר מרטין לותר קינג על אנטישמיות במסווה של אנטי-ציונות, אבל אמרת זאת בצורה כל כך ברורה ועוצמתית, והגינוי שלך של האנטישמיות הוא כל כך כן ואמיתי. תודה לך. תודה בשם ישראל והעם היהודי", אמר. נתניהו כינה את שר החוץ בוריס ג'ונסון "יורש ראוי ללורד בלפור".

"זהו אירוע מכונן. הוא מציין קו פרשת מים בהיסטוריה הבריטית, בהיסטוריה היהודית, בהיסטוריה של העולם. ההיסטוריה של הציונות המודרנית שזורה בהיסטוריה של בריטניה, במעשיה ומילותיה של בריטניה", אמר נתניהו.

"אולם עבורי, זהו אירוע מאוד מרגש ברמה האישית. בתחילת מלחמת העולם הראשונה, אחד ממנהיגי הציונות, ז'בוטינסקי, ניגש לממשלת בריטניה וביקש להקים כוח יהודי לוחם במסגרת הצבא הבריטי. ולאחר ששקלה זאת, ממשלת בריטניה הסכימה. הם הטילו עליו את המשימה להיות 'גדוד נהגי הפרדות' שפעל קודם בגליפולי ולימים הפך לגדוד העברי שזרע את הזרעים לצבא הגנה לישראל. מפקד אותו כוח היה ג'ון הנרי פטרסון, קצין בריטי... כעשרים שנה מאוחר יותר, במהלך מלחמת העולם השנייה, פטרסון פגש את אבי בארה"ב והצטרף אליו לקמפיין למען מדינה יהודית. השותפות והידידות שהם יצרו הייתה כל כך עמוקה שהוריי החליטו לקרוא לבנם הבכור, אחי הגדול, ג'ונתן, על שם ג'ון הנרי פטרסון. ג'ון על שמו ונת'ן על שמי סבי. ג'ון הנרי פטרסון היה הסנדק של אחי, שלימים נפל באנטבה. אני גדלתי עם גביע כסף שעליו ההקדשה 'לבן הסנדקות שלי, ג'ונתן, מהסנדק שלך, ג'ון הנרי פטרסון.' חשבו על כך. מפקדו הבריטי של הכוח היהודי הלוחם הראשון זה 2,000 שנה היה הסנדק של אחד ממפקדיו העתידיים של צבא הגנה לישראל, מפקד שסייע בשחרור ארץ ישראל מ-400 שנות דיכוי טורקי היה הסנדק של מפקד כוח הקומנדו הישראלי שחילץ יהודים מידיהם של טרוריסטים בלבה של אפריקה".

נתניהו: "הפלשתינים חייבים להכיר במדינת ישראל"

נתניהו המשיך ותיאר את אנגליה כמקור של תקווה עבור הציונות בראשיתה, כאשר תיאודור הרצל ניסה לגייס את תמיכת המעצמות ברעיונותיו.

"בעיר הזאת, בשנת 1900, תיאודור הרצל, 'משה' המודרני שלנו, אבי הציונות המודרנית, פנה לקונגרס הציוני הרביעי שהוא כינס כאן ואמר כך: 'אנגליה, אנגליה החופשית ורבת העוצמה, שחזונה חובק שבעה ימים, תבין אותנו ואת שאיפותינו. אני משוכנע שכאן התנועה הציונות תעפיל לגבהים גדולים יותר'... לצד אמריקה, היה זה כאן בבריטניה שהציונות הנוצרית הקדימה את הציונות היהודית המודרנית והציתה בה אש. זאת הסיבה שהרצל, שבו בערה האש הזאת יותר מכל, האמין שבריטניה תהיה המקום שבו שליחותו המקודשת להקים מדינה יהודית תוצעד קדימה.  נתניהו שב והדגיש שראש כי להצהרת בלפור היתה חשיבות משמעותית ואולי אף מכרעת ביצירת התנופה שהובילה להקמת המדינה,  לצד המאבק הארוך של היהודים.

"אלמלא עשורים של עלייה ועבודה קשה, אלמלא אומץ הלב וההקרבה שהייתה נדרשת להגן על חיינו ועל חירותנו, מדינת ישראל לא הייתה קמה. אולם הצהרת בלפור היא זו שגיבשה את התמיכה הבינלאומית בציונות כפי שלא היה מעולם לפני כן וסללה את הדרך לכניסתה של הציונות אל בימת העולם. היום, עם שהיה פעם נטול מדינה וחסר ישע מצא את מקומו הראוי בקרב האומות".

נתניהו שב ותקף את הנסיון של הפלשתינים לקבל התנצלות מצד בריטניה בגין ההצהרה. "הפלשתינים דחו את ההצהרה. הם עדיין דוחים אותה. הם אמרו זאת רק הבוקר. מה שמדהים הוא שהפלשתינים מדברים על כך שהם שוקלים לתבוע את ממשלת בריטניה על הצהרת בלפור. יש עורכי דין פה בחדר? זה ניצחון ודאי לבריטניה. הגיע הזמן שהפלשתינים יפסיקו את חתירתם להשמדת ישראל. הגיע הזמן שהם לא רק יכירו בבית לאומי יהודי, אלא שהם ישלימו סוף כל סוף עם מדינה יהודית, מדינת לאום עבור העם היהודי כיוון שאם הם יעשו זאת, הסכסוך יסתיים תוך דקה".

מיי: "שלום בר-קיימא - אינטרס של כולנו"

כאמור מיי נאמה בתחילת האירוע וציינה כי ארצה אינה מתכוונת להתנצל על ההצהרה ההיסטורית. בנאומה מיי הדגישה: "אנחנו גאים בתפקיד החלוצי שלנו בהקמת מדינת ישראל".

 מיי הוסיפה: "אני מאמינה שהיחסים האלו מצריכים מאיתנו נחישות מחודשת לתמוך בשלום בר-קיימא שיהיה באינטרס של הישראלים והפלשתינים - ובאינטרס של כולנו - הסכם שלום שיהיה חייב להיות מבוסס על פתרון שתי המדינות, עם מדינת ישראל משגשגת ובטוחה לצד מדינה פלשתינית ריבונית ובת-קיימא".

מיי הסבירה שלעולם אי אפשר להצדיק אנטישמיות בכל צורה ותזהיר ש"יש היום אנטישמיות מזן זדוני וחדש שבה, שנעשית באופן גועלי ביותר, על ידי אנשים שרואים בביקורת על ממשלת ישראל כעילה להטלת ספק בזכותה של ישראל להתקיים". לדבריה, "זה מתועב, ולא נסבול זאת, לכן בריטניה נמצאת בחזית של מאמץ בינלאומי ליצור הגדרה חדשה של אנטישמיות".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו