"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מערכת הביטחון חותמת על הסכמי פרישה בניגוד לחוק"

יו"ר הוועדה לתקציב הביטחון, ח"כ אבי דיכטר, נזף בנציגי המערכת שחותמים על הסכמי גישור יקרים • הם טענו: "אין כוונה לנהוג בפורשים כבני ערובה"

,עודכן
דיכטר // צילום: אורן בן חקון

בדיון שהתקיים אתמול בוועדה לתקציב הביטחון נחשף כי מערכת הביטחון מסכמת עם עשרות אנשי קבע על הסכמי פרישה, כולל פנסיית גישור, בניגוד לחוק וללא תקנות שמסדירות את המהלך.

מדובר בוועדה המשותפת למשרדי החוץ והביטחון עם ועדת הכספים, בראשות ח"כ אבי דיכטר. לאחר שהתברר בישיבת הוועדה כי עשרות פנסיונרים קיבלו הסכמים המסדירים פנסיות גישור, אף על פי שהתקנות הקובעות מי זכאי להן טרם פורסמו, נזף דיכטר בנציגי מערכת הביטחון: "אין לאף אחד מנדט לעבור על החוק. אם התקנות לא יוסדרו עד לפברואר הקרוב, הכנסת תעביר חוק שיקבע את תנאי הפרישה".

במערכת הביטחון דחו את דרישות האוצר והוועדה לתקציב הביטחון ואמרו כי הם רואים בדרישות "ניסיון להפוך את הגמלאים לבני ערובה". לטענתם, הם ימשיכו לחתום על הסכמי פרישה עם אנשי הקבע גם בהיעדר הבסיס החוקי.

לפני כשנה, במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018, אישרה הכנסת לשלם לאנשי מערכת הביטחון פנסיית גישור. מדובר בפנסיה שהגמלאי מקבל מרגע יציאתו לפנסיה מוקדמת, למשל בגיל 50, ועד הגעתו לגיל הפרישה - גיל 67 לגברים - ואז הגמלאי זכאי לפנסיה הצוברת. הכנסת קבעה שמשרדי האוצר והביטחון יקבעו תקנות שיסדירו מי מאנשי הקבע יקבל פנסיית גישור ובאילו תנאים. התקנות, שהיו צריכות להתפרסם עד סוף חודש יוני, טרם פורסמו בגלל מחלוקת בין מערכת הביטחון למשרד האוצר על פרטי התקנות.

עו"ד אפרת פרוקצ'יה מהלשכה המשפטית של משרד האוצר הדגישה בישיבה כי אי אפשר לתת לאנשים פנסיית גישור ללא תקנות. "החוק מסמיך את השרים לקבוע תקנות שקובעות מי מהיוצאים לפנסיה יקבל פנסיית גישור ומי לא יקבל. אם אין תקנות אי אפשר לעשות את זה", אמרה פרוקצ'יה וציינה שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל את העמדה המשפטית של האוצר, ואמר שאי אפשר לשלם פנסיות גישור. לדבריה, בעקבות החלטת היועמ"ש, הוציא החשב הכללי הנחיות בעניין לכל הגופים הנוגעים בדבר.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מערכת הביטחון פועלת כחוק ומקדמת במרץ אל מול משרד האוצר את התקנת תקנות הגישור". במערכת הביטחון טוענים כי "המחוקק לא התכוון שמשרתים בגופי הביטחון יוחזקו כבני ערובה, ולפיכך נדרש לתת מענה פרטני לאנשים הבודדים שזכאים או נדרשים לפרוש בימים אלה. מודגש כי מענה זה ניתן כדין ובהתאם להסכמים עם משרד האוצר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר