"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גורם ביטחוני בכיר: "הסכם הפיוס הפלשתיני - טיסה לשום מקום"

מחרתיים: הרשות חוזרת אחרי עשור להפעיל את מעברי הגבול בעזה • בישראל מעריכים: "סופו של ההסכם ידוע מראש" • החשש: היעדר החשמל בחורף וקריסת התשתיות יובילו לתסיסה - שתופנה גם לישראל

,עודכן
נציגי חמאס והרשות חותמים על הסכם הפיוס // צילום: אי.פי.אי

על רקע הסכם הפיוס בין חמאס לרשות, שצפוי להביא ביום רביעי הקרוב לאירוע היסטורי, שבמסגרתו תתפוס הרשות הפלשתינית את האחריות למעברים ברצועה לראשונה זה עשור, אמר ל"ישראל היום" גורם ביטחוני בכיר כי "הסכם הפיוס הוא טיסה לשום מקום".

רויטרס

אם לא יהיו שינויים בלתי צפויים של הרגע האחרון, ביום רביעי הקרוב, 1 בנובמבר, לראשונה מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה לפני כעשור, תקבל הרשות הפלשתינית לידיה את האחריות למעברים בין ישראל לרצועת עזה. בהתאם להסכם, השבוע יהיו אלה אנשי הרשות שיפעילו את מעבר כרם שלום לסחורות ומעבר ארז לבני אדם, וזו תהיה גם הפעם הראשונה זה עשור שהרשות תציב "מגפיים על הקרקע" ברצועה.

בישראל מעריכים שפריסת הרשות במעברים תהיה רוויה בחיכוכים, ולפחות בהתחלה, לא תהיה הפגנת עוצמה ושרירים של הרשות ברצועת עזה. המשמעות מבחינת ישראל היא עבודה מסורבלת פחות במעברים, שכן כיום העברת הסחורות והאנשים לרצועה וממנה מתבצעת באמצעות גורם שלישי, כדי להימנע מתקשורת ישירה עם גורמי חמאס.

בישראל לא תולים תקוות גדולות מדי בהסכם הפיוס ובשיחות סגורות אמרו בכירים ישראלים ל"ישראל היום" כי זוהי "טיסה לשום מקום" ו"הכל שטויות". עם זאת, גורמים פסימיים פחות במערכת הביטחון סבורים כי אם בסופו של דבר באופן מפתיע המהלך יצלח, על חמאס תוטלנה מגבלות ואילוצים שהוא לא היה מורגל להם בעבר.

מעבר ארז // צילום ארכיון: יהודה פרץ

הסיבה לכך שהפסימיות בישראל אינה מוחלטת היא שהפעם, בניגוד לעבר, המצרים היו מעורבים בהסכם עד צוואר. סיבה נוספת לכך היא שהפעם נקבעו להסכם תאריכים: בעוד כחודש, ב־1 בדצמבר, צפוי להתבצע איחוד מערכי הממשל בין חמאס לרשות הפלשתינית, ולאחר מכן צפויה הסדרה של נושא הפקידים האזרחיים. על פי אבני הדרך שהוצגו להסכם הפיוס, עד חודש פברואר אמור להימצא פתרון לסוגיית הזרוע הצבאית של חמאס. במקרה זה, אין ספק שזוהי אבן נגף מרכזית בהסכם הפיוס, שכן לחמאס אין כל כוונה לפגוע בזרוע הצבאית שלו.

פיוס קוסמטי

חשוב לזכור שגם הרשות הפלשתינית לא מגיעה עם מוטיבציה גבוהה במיוחד להסכם הפיוס. יו"ר הרשות אבו מאזן נגרר למהלך הפיוס כמי שכפאו שד בשל לחץ חזק מצד מצרים. לאבו מאזן ברור שהסכם הפיוס הוא קוסמטי בלבד ואינו מעיד על שינוי משמעותי ברצועה, בעוד בפועל חמאס נשאר השליט ברצועת עזה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בשל משבר החשמל ברצועת עזה, מוציא חמאס מכיסו מיליוני שקלים לטובת אספקת חשמל לתושבים. ועדיין, אספקת החשמל לרצועה צומצמה ל־4.5 שעות חשמל.

יצוין כי מאז נחתם הסכם הפיוס הפלשתיני לפני כשבועיים וחצי בקהיר, דווקא חמאס הוא שעמד בהסכמים, ואילו הרשות הפלשתינית לא מילאה את חלקה. כך, למשל, הרשות הפלשתינית לא שבה לממן את אספקת החשמל לרצועה, והיא אף מסרבת לשוב ולממן טיפול רפואי לתושבי הרצועה.

בחמאס מודאגים מאוד מעובדה זו, כמו גם מכך שהחורף מגיע. התשתיות הרעועות ברצועת עזה מובילות בכל שנה להצפות נרחבות ברצועה. ההצפות, היעדר החשמל והחשש הגדול ממגיפות מתפרצות עשויים להביא למצב בלתי נסבל ברצועה בחורף הקרוב.

בעקבות זאת בישראל לא שוללים את האפשרות שתרחיש זה יוביל לתסיסה בקרב הציבור העזתי נגד חמאס. וכידוע, כשהציבור בעזה פונה נגד חמאס, קיים חשש כבד שהארגון ינסה לאחד את הציבור נגד האויב המשותף: ישראל. כך היה ערב מבצע צוק איתן. כיום, מציינים בישראל, ערב חורף 2018, המצב ההומניטרי ברצועה חמור עוד יותר משהיה לפני שלוש שנים.

אגב, בהשוואה לעזה, המצב האזרחי ביו"ש טוב בהרבה: בימים האחרונים הפלשתינים חזרו לקיים תיאום ביטחוני מול ישראל.

הן בישראל והן בצד הפלשתיני מציינים שימים אלה הם "תקופת מבחן" משמעותית להסכם הפיוס הפלשתיני. ההערכה היא שלמרות הלחץ המצרי הגדול על שני הצדדים, סופו של הסכם הפיוס ידוע מראש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר