"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מוזיקה גדולה לא דורשת כוחות ענק"

המנצח הבריטי אנדרו פארוט, מומחה גדול למוזיקה עתיקה, ינצח מחר ומחרתיים על תזמורת הבארוק ירושלים, שתבצע יצירה חשובה מתחילת המאה ה־17 בשילוב כלי נגינה עתיקים

,עודכן
תזמורת הבארוק ירושלים // צילום: יוסי צבקר

מחר ומחרתיים תבצע תזמורת הבארוק ירושלים, בניצוחו של המנצח הבריטי אנדרו פארוט, את אחת היצירות החשובות והנודעות ביותר מתקופת הבארוק, "תפילות הערבית לבתולה המבורכת", שפרסם המלחין האיטלקי קלאודיו מונטוורדי ב־1610.

לביצוע היצירה - עניין נדיר מאוד במקומותינו - הובאו ארצה נגני סאקבוט (מאבות הטרומבון המודרני) וקוֹרנֶטוֹ (כלי נשיפה עתיק), וישתתפו בו 11 זמרים סולנים. פארוט, מהמומחים הגדולים בעולם ליצירתו של מונטוורדי, מבצע את היצירה ללא מקהלה גדולה.

"אין כל ראיה ש'תפילות ערבית' בוצעה עם מקהלה גדולה", קובע פארוט, שהוא מוזיקולוג וחוקר מוזיקה וגם מבצע, "אם תעיף מבט בעותקים הראשונים של היצירה תראה שהם קטנים מאוד וקשה להניח שכמות גדולה של זמרים קראו מתוכם. אין בהם הבחנה בין קטעי סולו לקטעי מקהלה, ושמות הכלים מוזכרים תמיד ביחיד, כך שנראה שניגן אדם אחד, ולא יותר, בכל כלי".

מה לגבי האולם? היצירה לא בוצעה בעבר בבזיליקת סן מרקו העצומה בוונציה?

"לא!", עונה פארוט בחיוך, "אין כל ראיה שהיא בוצעה בחלל גדול, ובטח שלא בסן מרקו. אדרבה, כמה מהקטעים ביצירה מיועדים לחללים קטנים. זו יצירה גדולה, אבל לא חייבים חלל ענק או מקהלת ענק כדי לבצעה. זה רק מיתוס. בעבר הניחו מוזיקאים שמוזיקה גדולה דורשת כוחות ענקיים, אבל זו הנחה מטופשת. תראה למשל את השאקון לכינור סולו של באך, מוזיקה גדולה שמיועדת לכלי אחד קטן".

מבחינת פארוט חקירה של מוזיקה וביצוע שלה הם שני תחומים ששלובים זה בזה. "אם אבין כיצד ביצעו מוזיקה בעבר, אוכל לבצע אותה כיום בצורה טובה יותר. מוזיקאים שזונחים את המחקר המוזיקולוגי עלולים להחמיץ היבטים מכריעים במוזיקה", הוא אומר.

לקהל בקונצרט תינתן הזדמנות להאזין לכלי נגינה מיוחדים במינם. "מונטוורדי עצמו היה מזהה את הכלים שבהם ננגן", אומר פארוט, "הסאקבוט מזכיר את הטרומבון המודרני אבל עדין הרבה יותר. הקורנטו 'נעלם' במאה ה־18 והיו חוקרים שסברו שהוא נעלם מאחר שהיה כלי נורא ואיום, אבל זה כלי נהדר הקרוב לקול האנושי. מרגש לשמוע כלי שאבד למשך שנים ארוכות".

המנצח אנדרו פארוט // צילום: דן פורגס

פארוט ביקר בארץ לראשונה ב־1971 וזה עשור הוא משמש מנצח כבוד של תזמורת הבארוק ירושלים.

"יש כאן נגנים וזמרים מעולים", הוא אומר, "הבעיה היא שמוזיקאים ישראלים מעולים רבים עוברים לאירופה, שבה אפשרויות הפרנסה גדולות יותר. הם היו שמחים לחזור, אבל אין למוזיקה תקציבים מספיקים בארץ".

הקונצרטים יתקיימו מחר באולם צוקר החדש בהיכל התרבות בתל אביב, ומחרתיים באולם ימק"א בירושלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר