"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא לאכול יותר מ-2-3 מנות טונה בשבוע"

מנפצת מיתוסים? תזונאית אוסטרלית חושפת: ארבעה מזונות שנהוג לחשוב שהם בריאים, אך יש להיזהר מצריכה מרובה שלהם

,עודכן
הבלוגרית האוסטרלית סוזי בורל

התזונאית האוסטרלית, סוזי בורל, חשפה בכתבה ב"דיילי מייל" ארבעה מזונות שנהוג לחשוב שהם בריאים, אך לטענתה צריך להיזהר מצריכה שלהם.

טונה משומרת, מצרך אהוב על ספורטאים שמופיע בתפריטים בריאים בארץ ובעולם, היא המנה ה"עבריינית" ביותר ברשימה של בורל.

למרות שהיא מציינת שטונה מכילה הרבה חלבון ודלה בשומן - שילוב מנצח על פניו, המזון לוקה בחסר בכמות חומצת השומן הרוויה אומגה-3, שנמצאת בסלמון או בסרדינים.

טונה. מכילה כספית ולא מכילה אומגה-3 // צילום: לירון אלמוג

הכספית לא מופרשת בצואה

עניין שלילי נוסף הנוגע לטונה משומרת הוא שהמזון מכיל כספית, אלמנט רעיל שלא ניתן להפריש בצואה מהגוף, כך מסבירה בורל בבלוג שלה.

אשר על כן, ממליצה הבלוגרית שלא לאכול יותר מ-2-3 מנות טונה בשבוע. למי שחייב "טעם של ים" בכל יום, ממליצה התזונאית להחליף את הטונה בסלמון או בסרדינים.

ה"רוצח" הבא ברשימה הוארוטב הסויה, שלטענת הבלוגרית, "יכול להרוס מנה יפנית בריאה". הכמויות האדירות של מונוסודיום גלוטמט (מלח נתרן של חומצה גלומטית – משפר הטעם הנפוץ בעולם) הן לב הבעיה במוצר. "גם כף או שתיים ליד הסושי מכילות כמויות אדירות של מלח", מזהירה בורל.

רוטב סויה. מכיל כמויות בלתי נסבלות של מלח. "יכול להרוס מנה יפנית בריאה" // צילום: GettyImages

להפחית בצריכת מלח

המלח שבסויה מתקשר להתייבשות, לצמא וכן להעלאת לחץ הדם לאורך זמן, ויש להפחית בצריכתו. הפתרון של בורל הוא לרכוש סויה מופחתת מלח, שמכילה חצי מכמות המלח שברוטב סויה רגיל.

מזון מסוכן נוסף הואהשמן בגרסתו כתרסיס. נכון ששימוש בתרסיס מפחית משמעותית את כמות השמן (למרות שאפשר פשוט לשפוך בזהירות מעט שמן או לנגב את השמן עם נייר מטבח), אבל לטענתה העיבוד הכרוך בהפיכת שמן לתרסיס מהווה חיסרון שעולה על היתרון – ושמן זית רגיל הוא הפתרון, על מנת להימנע מהסוכר המזוקק עם פחמימות מורכבות, גלוקוז ומלטוז שמכיל השמן התרסיסי - ולזכות בנוגדי החמצון ובכל הטוב שיש לשמן הזית הרגיל להציע.

החסרונות עולים על היתרונות. התרסיס מכיל פחמימות מורכבות וסוכרים // צילום: GettyImages

המזון ה"בריא לכאורה" הבא ברשימה של בורל הואחטיפי האורז, שניתן לחשוב אותם לנשנוש בריא. לטענתה, החטיפים מכילים כמות גדולה מדי של מונוסודיום גלוטמט.

חטיפי אורז. נחשב לחטיף "בריא" במדינות רבות בעולם המערבי, אך מציע "קלוריות ריקות". דל בחלבון וביסודות מזון חיוניים ולא מספק אנרגיה לאורך זמן // צילום: GettyImages

עדיף קלוריות עם תוכן

כמו כן המנה מציעה "קלוריות ריקות", ובעצם חסרות תוכן. בעשרה חטיפונים יש אותה כמות פחמימות של שתי פרוסות לחם קטנות, המנה דלה בחלבון וביסודות מזון חיוניים אחרים. המזון לא יספק אנרגיה לטווח הרחוק והוא לא מומלץ, במיוחד לא לילדים. במקום זה מציעה התזונאית באופן לא מפתיע חטיפים או לחמים המבוססים על דגנים ושיפון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר