יש הרבה תופעות מרעננות בכדורגל הישראלי העונה: פתיחת העונה של הפועל חיפה למשל, מכבי נתניה נהדרת, אבל בשביל משחק עונה צריך כנראה, עדיין, את הפועל ב"ש ומכבי ת"א.
זה האיצטדיון המלא, האווירה מסביב, 15 אלף איש שלבושים בניילון צבעוני ומעודדים, אלה מראות שאין בכל שבוע. בכל הנוגע לרמת המשחק, האלופה לא איכזבה, למרות ששיחקה כמעט 80 דקות בעשרה שחקנים.
ב"ש עלתה וסיכנה את השער של ראיקוביץ' חמש פעמים בעשר הדקות הראשונות. ומנגד? ניסיון בודד ועלוב של שרן ייני במשך מחצית שלמה. הבלם חאתם עבד אלחמיד הורחק בדקה ה־21, אבל זה לא השפיע על רמת המשחק של ב"ש. ומכבי? נראתה חיוורת כמו ילד עם חום גבוה.
ב"ש עלתה אתמול בלי צמד הבלמים מיגל ויטור ושיר צדק וללא הקשר ג'ון אוגו. במונחים של ב"ש זה כמו להוציא מבן אדם את עמוד השדרה ולבקש ממנו ללכת זקוף. ברק בכר משדר למוח של השחקנים שלו בכל רגע נתון שהוא מאמין בהם, והם מאמינים.
מנגד, מכבי ללא אלי דסה, דור מיכה וחוסה רודריגז, אבל זה נראה הרבה יותר גרוע מזה. אלה שכן נמצאו על הדשא לא מתפקדים כמו קבוצה וגם המאמן, יורדי קרויף, עמד על הקווים עם ידיים משולבות ונראה חסר אונים.
בשלב מסוים ההולנדי כיבה מנוע וירד לשבת על הספסל.
ומה לגבי בכר? במחצית הראשונה הוא השתולל על השופט זיו אדלר אחרי ההרחקה של אלחמיד, אבל במחצית השנייה הוא נרגע וכך גם הקבוצה שלו. החילוף של בכר וההכנסה של בן שהר במקומו של פקהארט פינו את טוני וואקמה בשער הראשון ושהר והוסיף בעצמו את השני אחרי שש דקות. זה ניצחון של מאמן. נקודה. זו גם הפעם הראשונה שבכר מנצח את קרויף.
מדובר בניצחון שיכול להוציא את ב"ש לדרך חדשה ומנגד, אחרי הרביעייה שחטף באסטנה, להולנדי של ת"א יש הרבה הסברים להעביר בסקייפ לבעלים, מיטש גולדהאר. בהתחשב בעובדה שבקנדה השעון לא תואם לשעון ישראל, אפשר לדמיין את הלילה הלבן שעבר על קרויף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
